Ohr HaMeir, Miketz 14

וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבוח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים ויראו האנשים כי הובאו בית יוסף וגו' ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם ופירש"י ויכינו הזמינו עטרוהו בכלים נאים במקראי קודש אלו מרומז אופן המועיל להם לכללות ישראל להוציא דבורים בתורה ותפלה בשלימות לבנות קומת השכינה אשר במאוד מאוד צריך האדם להתבונן ולהסתכל על בחי' דבוריו להיותם בשלימות במילוי הארה מקדימת המחשבה עד ה' מוצאות הפה הכל במחשבה טהורה התלהבות הבורא וכבר עבר הביאור לפנינו שלא יתכן לו לאדם להגיע למעלה מובחרת כזה כ"א בהקדם לו מתחלה הנהגה ישרה ונכונה בכל פרטי ענייניו ועובדותיו אפילו הגשמיים שבלתי אפשרי זולתם מעשהו בהם בחכמה ובתבונה בהתקשרות הבורא ב"ה ועושה לעצמו שמירה כפולה ומכופלת לבלתי נטות עם מחשבתו למדות הפכיים לאהוב ח"ו אהבה רעה או יראה זולת הבורא או הת"ת זולת תפארתו קודש כ"א מעלה כל מדותיו לשורשם וכאשר דברנו מזה כ"פ אם כן מעשיו אזי ממילא הוא מקושר תמיד בפנימיות מחשבתו אל אותיות התורה אפילו בעוסקו בחוץ ולכן בנקל לו אח"כ להוציא דיבור לפני אלקים בתורה ותפלה באין מ"ז ותערובות חוץ כ"א מכניס כללות מדות הקדושים שהוא מקושר עמהם בעבודתו בחוץ עתה מכניס אותם אל האותיות והתיבות של תורה ותפלה. וזה הרומז בתורה ויאמר לאשר על ביתו הרומז לתיבה של תורה ותפלה הנקרא בית הבא את האנשים הביתה האנשים כללות הו"ק בסוד י"ב גבולי אלכסון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה ובחי' יוסף מורה על אות השפעת השכל ע"כ אמר ומורה דרך הנכונה לאשר על ביתו כלומר למי שנותן לבו ונפשו להוציא דבור ותיבה הנקרא בית לא יגיע למחוז חפצו כ"א הבא את האנשים הביתה היינו כלליות ז' מדות צריך להביאם הביתה כמדובר וטבוח טבח והכן כלומר מאוד מאוד צריך לטבוח טבח את היצה"ר להכין א"ע לדבורים כאלו להתפלל רק עבור תיקון קומת השכינה וגמר אומר בדבריו כי אתי יאכלו האנשים בצהרים משמעות יאכלו לשון זווג כמו אכלה ומחתה ולמד להם סדר היחוד שבלתי אפשרי להגמר בשלימות ולא יתכן להם בחי' היחוד זולתי והיינו כשמשפיעים כלליות הו"ק דרך מעבר היסוד להשפיע לנוק' ולזה אמר אתי עמי שאני בחי' מרכבה ליסוד עליון יאכלו האנשים יעלה להם לגמור היחוד בשלימות ולא זולת ומעתה בין תבין אשר לפניך אם עיני שכל לך יפה שיחתן של אבות מתורתן של בנים איך מרמזים לנו עניני תורה ותפלה אשר נוקב והולך עד ביאת משיחנו במהרה בימינו וכתיב וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ונתבאר לנו במקום אחר הענין והכלל כי כל זמן שהאדם בסוד המחשבה יתכן לו לחשוב ברוממות והשגת אלהות כאשר יכול שאת ואפילו אם הוא בספק בבחי' עצמו אם מכוון האמת עכ"ז רשאי לחשוב בסוד מחשבתו והבוחן לבות וכליות מצרף מחשבה טובה למעשה ובלבד שיכוין את לבו לשמים לא כן כיון שהגיד אינו חוזר ומגיד כי' הדבור אין להשיב ובאמת בקושי להם לצדיקים אמיתים להוציא דיבור עד שמתבוננים ושוקלים בפלס מאזני שכלם טרם שיוציא דבר המלך אם כיוונו האמת ושוב אין בידם להשיב. מול זה בא הרמז בתורה וייראו האנשים היראים והשלימים ומה היא היראה כי הובאו בית הנקרא תיבה הביאו לשם את יוסף אות השפעת שכלם וכיון שהגידו חרד יחרדו בקרבם אולי לא כיוונו על האמת ודבר המלך אין להשיב כן הוא דרך הצדיקים החרידים על דבריהם יומם ולילה להוציא דיבור בחכמה ודעת ומצינו השבטים קדושים קיימו וקבלו עליהם כאשר צוה אותם יעקב אביהם והורם ענין התפלה כמוזכר לעיל והורידו לאיש מנחה מה כתיב ויכינו את המנחה עד בא יוסף בצהרים התורה מעידה עליהם שהכינו וסעדו את השכינה בקישוט מדותיה ותכשיטיה להיות כלי מוכן ומוכשר לקבל אות ההשפעה וזהו ויכינו את המנחה כנוי לשכינה הנקרא מנחה כ"כ עד שגרמו שבא יוסף מדת היסוד בצהרים ואיתא בזוהר בתוקפא דשמשא להורות חמימות תוקף אות השפעה המקבל מבחי' שמש וזהו שפירש"י הזמינו עטרוה בכלים נאים היינו שהזמינו והכינו אותה בקומה שלימה בבחי' תכשיטיה במה שעטרוה בכלים נאים אותיות נאים ומפוארים במילוי הארה מקדימת המחשבה כנ"ל ודו"ק: