Ohr HaMeir, Nasso 1

בפסוק וידבר ה' אל משה לאמר וכו' איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל. איתא בגמרא למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין. נראה לבאר הענין דאיתא בזוהר חדש שיר השירים חכמתא דאצטריך לה לבר נש חד למנדע לאסתכלא ברזין דמאריה וחד למנדע ליה לגופא לאשתמודעא מאן איהו ואיך אתברי ומאן אתי ולאן יהך ותקונא דגופא האיך אתקן והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכולא וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין מאי היא האי נפש דביה ומאן אתיא ועל מאי אתיא בהאי גופא טפה סרוחה וכו' לבתר ברזין עילאין דעלמא דלעילא לאשתמודע למאריה וכו' ת"ח כל מאן דאזל לההוא עלמא בלא ידיעא אפילו אית ביה עובדין טבין סגיאין מפקין ליה מכל תרעי דההוא עלמא פוק חמי מאי כתיב הכא הגידה לי אימא לי רזין דחכמתא עילאה וגו' ת"ח מאי כתיב אם לא תדעי לך היפה בנשים אם אנת אתיא בלא ידיעא ולא אסתכלת בחכמתא עד דלא תיעול הכא ולא ידעת. ברזין דעלמא עילאה צאי לך לית אנת כדאי למיעל הכא בלא ידיעא צאי לך ודאי ע"כ. הנה הרואה יראה דברי הזוהר הנ"ל ויתן התעוררת לנפשו לעבוד את הבורא ב"ה יומם ולילה ואל יתן דומה לנפשו אפילו שעה ורגע ויחקור ויתבונן במעוז שכלו על מה ולמה טרח בורא עולם בבריאתו בעוה"ז השפל ודאי לא לחנם לאכול ולשתות ולרדוף אחר פרנסות אשתו ובניו בודאי אפי' תינוק בן יומא שיש לו מוח בקדקדו לא יאמר ככה וכיון שנפשו יודעת מאד שנברא בעולם לאיזה כוונה כאשר נודע לבורא עולם א"כ מה ראוי שיחקור וידרוש אחרי זאת על מה אתי להאי עלמא שפלא ויראה לתקן מה שפגם מקודם או להשלים איזה מצוה שלא תיקן כראוי בגלגול הקדום וכבר נתנו חכמינו ז"ל סימן בספריהם אם רוצה לדעת לאיזה דבר נברא לתקן בעוה"ז הסימן הוא למה שנפשו תאב ביותר ומתאוה תאוה מסתמא בשביל זה עיקר ביאתו בעוה"ז לתקן ענינו וכן מצינו בעניני המצות ולימוד תורת האדם הענין ג"כ אל מה שנפשו חפצה ללמוד ולעשות שם מקום חיותו ולכיון זה נברא לתקן ולהשלים נפשו מה שלא תיקן כראוי מקודם והנה לא מצינו תנאים הראשונים התפארו נפשם בזה כמו דאיתא בדבריהם אמר רב נחמן תיתי לי דקיימתי שלש סעודות בשבת ואמר רב יהודה תיתי לי דקיימתי עיון תפלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע תיתי לי דלא מסגינא ד' אמות בגלוי הראש אמר רב ששת תיתי לי דקיימא מצות תפילין ואמר רב נחמן תיתי לי דקיימא מצות ציצית אמר ליה רב יוסף לר' יוסף בריה דרבא אביך במאי הוה זהיר טפי אמר ליה בציצית ולכאורה שיחתן של תלמידי חכמים צריך לימוד ואין דרכן של תלמידי חכמים להתפאר במעשה ידיהם ועשיות מצותם כי החכם עיניו בראשו ללכת בהצנע עם ה' אלהיו וכל מה שיכול לכסות עובדותיו הטובים מעיני הבריות נותן שמחה בלבו ואלו התנאים גילו עובדותיהם במה הוו זהירים טפי ולכאורה הוא מן הנמנע. ועוד מן התימה וכי לא היה בידם גם כן שאר מצות ועובדות טובות שזכותם וצדקתם עומדת להם ולא התפארו נפשם כ"א מן הבא בידם הנזכר בגמרא. אמנם דבר גדול רמזו בזה וכל ישראל ישמעו ויראו לעשות כמעשיהם לדרוש ולחקור בשבעה חקירות ושבעה בדיקות על מאי אתי להאי עלמא לדעת במה יאחז צדיק דרכו ללכת בזה כל ימי חייו ואלו התנאים שהתפארו במעשיהם לא על הכלל כולו יצאו ללמוד כ"א על הפרט כי רוב צדקתם וחוזק הכרתם עמדה להם דעת סוד גלגולם כדברי ז"ח הנ"ל וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין מאי האי נפש דביה ומאן אתיא ועל מאי אתיא בהאי גופא טפה סרוחה ולבתר ברזין עילאין וכיון שנתנו דעתם לדרוש ולחקור ועמדו בסוד הגלגול לדעת עיקר תיקונם הצריך לנשמתם השתדלו בתדירי באלו המצות דייקא בכדי לתקן ואיידי דאתיא להם מדרשה שדרשו וחקרו צורך תיקונם חביבה להם לאקדומי אלו מעשה המצות הנזכר בדבריהם הגם שבודאי פעלו ועשו פרטי תרי"ג מצות הכתובים בתורתינו הקדושה אמנם לא נתנו שמחה בלבם כי אם מאלו המצות וככה ראוי לכל איש הישראלי לילך בדרכי אבות הראשונים להתאמץ בדבר כל ימי חייו לדעת על מאי אתי בהאי עלמא לדעת ברזין דנשמתין מאי היא האי נפש דביה וגו' הגם שאין אתנו יודע עד מה ואם הראשונים כמלאכים אנו וגו' עכ"ז לא אלמן ישראל מצדיקי הדור ומי שכאב לבו לדעת תיקון ענינו ילך אצל תלמיד חכם ויעמידנו ע"ד הישר ונכון ובפרט מי שהריחו בספרים ימצא מרגוע לנפשו כי הם אמרו ונתנו סמנים לדעת אופן תיקונו והשלמת נפשו את אלקים מי שלבו לא נכון עמו יכול לדעת אם אין רואה בלבו וחטאתו נגדו תמיד וקשה לו להפטר מתאוה זו ידע נאמנה שזהו עיקר בריאתו בעוה"ז לתקן זה ויוסיף אומץ נגד היצר הרע בפרטי עון זה יותר מזולת תאותיו וכמ"כ בענין תיקוני עשיות מצותיו החכם עיניו בראשו והרואה יראה את שאהבה נפשו ולבו חפץ ותאב ביותר משם ראיה מסתמא נברא בשביל זאת ויאחזנו ולא ירפנו והלך ילך כל ימי חייו לתקן במקום שראוי לו לתקן להשלמת נפשו בכדי שלא יגרשו אותו בעלות נשמתו למקום עולמה וכמו דאיתא בזוהר חדש הנ"ל אם לא תדעי לך היפה בנשים על מאי אתיא בהאי עלמא צאי לך צא תאמרו לו ומגרשין אותו מבית תענוגיו. ולי נראה לפרש פ"ה: