אם לא תדעי לך היפה בנשים ע"ד מאמרם ז"ל בזוה"ק בראשית ברא אלהים הדא הוא פקודא קדמאה וכו' יראה אתפרש לתלת סטרין תרין מנייהו לית בהו עקרא כדקא יאות וחד עקרא דיראה אית בר נש דדחיל מקב"ה בגין דייחון בנוהי ולא ימותון או דחיל מעונשא אית בר נש דדחיל מקב"ה מעונשא דההוא עלמא ועונשא דגיהנם תרין אינון לאו עיקר דיראה יראה דאיהו עקרא למדחל ב"נ למאריה בגין דאיהו רב ושליט עיקרא ושרשא דכל עלמין וכלא קמיה כלא חשיב וכו' עניני האהבה איתא שם אמר רבי אלעזר אבא רחימותא בשלימו אנא שמענא ביה וכו' ועל דא תנינן בתרין סטרין אתפרש אהבה רחימו דקב"ה אית מאן דרחים ליה מגו דאית ליה אורכא דעושרא או אורכא דיומין בנין סחרניה וגו' ואם להאי יהא בהפוכא ויהדר עליה קב"ה גלגולא קשיא יהא סניא ליה ולא ירחום ליה כלל ובגין כך רחימו דא לאו איהו אהבה דאית לה עקרא רחימו שלים ההוא דהוי בתרין סטרין בין בדינא בין בטיבו ותיקונא דארחוי דא רחים ליה למאריה כנראה זה בזוהר בכמה מקומות ע"ש נשמע מדברי קודש זוהר הנ"ל השלמת נפשו של אדם את אלהים באהבה ויראה יתבונן מאד לבלתי יהיה אהבתו ויראתו תלויה בדבר ואין זה אהבה ויראה של כלום כי בטל דבר בטלה אהבה ויראה ומאומה אין בידו על כן יראה האדם הרוצה לגשת אל עבודת הקודש פנימה לעבוד את הבורא ב"ה בכל נפשו ומאודו יכנס בקרבו אמונתו יתברך דלית אתר פנוי מניה ובכל מקום שנותן עיניו לראות ואזנו לשמוע וכדומה מפרטי חושיו יהיה האמונה תקוע בלבו שאין שום דבר בעולם שאין שם התלבשות אלהות הרומז לו כזה ראה וקדש את עצמך בעבודת בוראך וכיון שיתן נפשו ורוחו לזה בודאי לא נעדר שום דבר בעולם שלא יראה שם רמיזא דחכמתא או באהבה או יראה ושארית זי"ה נתפשטו מרום המעלות עד הנמוכים שבמדריגות ויכול לעורר נפשו מהם לתקן מדותיו לדעת על מאי אתי להאי עלמא לקשוט מדותיו והכל באמצעות הנבראים בדצ"ח ובזה תולה תיקון בנין מלא קומתו וגם בתיקונו את עצמו כחו יפה ג"כ לבנות קומת השכינה לערך אחיזת נשמתו למעלה כמוזכר למעלה כי בכללות הדוממים וצומחים ונבראים יש שם איברי השכינה אשר חובת גברא להעלות למרום שבתם. ומעתה תבין לדעת אם לא תדעי לך היפה בנשים ירצה מלת תדעי משמעו לשון התחברות כמו וידע אדם לשון יחוד וחבור והכוונה אם לא חברת אצלך השכינה הנקראת יפה בנשים אשר להיות כל הנשים באים מסטרהא והיא היפה בנשים כי כללות היופי נמשך ממנה וכן כל מקום שרואה ושומע איזה יופי הנחמד למראה נמשך מיופי ומראה השכינה כי מה שנעדר ממנה ומקום חיותה המחיה כל לאפס ותוהו נחשבו בהעדר' כמ"ש אפס בלתך כלומר מה שהוא בלתך לאפס ותוהו נחשב ואפילו מלת אפס אין שייך לומר כי עכ"פ יש בהברת תיבת אפס ג' אותיות ובאמת מה שהוא בלתו ית' אין שייך שום צירוף כי מי נותן שכל המחבר ג' אותיות לומר תיבת אפס הכל בכחו הנעלם ואפי' אפס אין בלתו ית' והכל בכל דבר הבא בכלל בריאה יש שם אבר השכינה השוכנת בהם להחיותם והמשכיל צריך לחבר לבחי' עצמו לדעת ולהשכיל לאיזה כיון נזדמן לו לראות ולשמוע ככה מסתמא הבורא ב"ה יודע לתקן ענינו יותר ממנו ולכוונה זאת מראה ונדמה אליו יתב' בהתלבשות כזה בכדי להעלות אל השורש ובזה תולה ג"כ תיקון נפשו ולכן נזדמן לו דייקא עובדא כזה והסתכלות או השמעות אזניו ולא לזולתו כי הכל בהשגחה פרטית מאתו יתברך ואליו נוגע כזה דייקא לצורך תיקונו וזהו אם לא תדעי לך היפה בנשים ירצה אם לא חברת אצלך ניצוצין קדושין השוכנים בכללות מדריגות כולם שהם איברי השכינה הנקרא יפה בנשים כאמור וממילא נעדר עיקר בנין מלא קומתך התולה בזה ולכן צאי לך אין כאן מקומך ומגרשין אותו מעולם עליון כדברי זוהר חדש הנ"ל. כלל העולה שבכל מקום אשר נזדמן לו לאדם לראות ולהסתכל ואפי' בדבר מגונה וכיעור יבין וישכיל שלא לחנם הראה לו השי"ת מקרה מגונה מסתמא יש חסרון בו בעצמו ולא נתן דעתו לתקן את עצמו כ"א בהקרה לו ככה לראות מעשה מגונה ונזכר מה שעיות ולוקח לעצמו מוסר השכל איך לתקן ענינו ולשאול ממנו ית' סליחה וכפרה על העבר והנה בודאי לערך בחינתו כמהו מראין לו בחי' עובדא למשל אדם שהוא מפחותי הערך נבער מדעת ובפרט אם חטאתו נגדו המוטל עליו לתקן אזי מראין לו כפי ערכו עובדא לא טובה היינו יראה חיצונית או בחי' אהבה חיצונית דבר מגונה מאד או לפעמים מכניס הקב"ה אותו לאיזה נסיון כאשר גזרה חכמתו יתברך הצורך לתיקונו שבלתי נסיון זה אי אפשר לבא לתכלית השלימות ואחר שעמד בנסיונו מתקן א"ע ובא על השגה אמיתית איך לעבוד את בוראו יתברך באמצעות נפלאות הנסיון שעמד בו ודהמע"ה אמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך הכוונה להתחנן לפניו יתברך שלא יבא אתו עמו להשיגו באמצעות נסיונות עש"ה ה' צדיק יבחן בהראות לו איזה סבות ממקרי ופגעי הזמנים לראות היעמוד בקיומו ודוד המע"ה לעומק השגתו לא רצה בזה כ"א שאל מאתו יתברך להראותו נפלאות ממאור התורה ולא באמצעות סבות ונסיונות ועובדות כלל וזהו גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך דייקא לשלול נפלאות ע"י הסבות ועובדות אשר לא טובים. ועתה נחזור לענין שיש שני סוגי אנשים בעניני עבודתם את הבורא ב"ה באהבתם ויראתם כ"ז שתלויה בדבר בטל דבר בטלה אהבה וצריך הבורא ב"ה להראות להם עובדות ומקריות אשר לא טובים בכדי להזכירם עיקר היראה והאהבה אשר בשביל יראה ואהבה לזה נבראו בעולם כדברי זוהר הנ"ל לאפוקי אישים המשכילים המתבוננים תמיד על דרכיהם לדעת על מה אתי להאי עלמא נותנים עצות לנפשם שלא באמצעות סבות ומקריות כ"א מאור התורה אור לנתיבתם להורות להם דרכיהם הטובים הצורך להם בעולם הזה ויראתם ואהבתם אינה תלויה בדבר כ"א יראה העקרית מעיקרא שרשא דכל עלמין דלית אתר פנוי מינה ויראתם על פניהם תמיד. ואפ"ל שזהו כוונת הפסוק אם לא תדעי לך היפה בנשים כלומר שיש כמה בחי' יראות ואהבות כדברי הזוהר הנ"ל יראה אתפרש לתלת סטרין ומובחר היראה הוא יראה פנימיות ונודע בחי' היראה נמשך ממדת המלכות דינא דמלכותא ואם לא תדעי וחברת לך יראת היפה עקרא דיראה צאי לך כי אין ביראה כזו ממש ויכול להיות שיפול הנופל ממנה ונפסקה ממנו וצריך הבורא ב"ה להראות לו סבות ועובדות מגונות להחזירו ליראתו ואהבתו משא"כ לאיש היושר הולך ויראתו טהורה בלי שום סיבה עומדת לעד כיון שאינה תלויה בדבר ממילא לא יאונה לצדיק כל און ואין מראין לו שום דבר מגונה. ואפ"ל לרמוז בדבריהם כי הוי פתח רבי שמעון בן לקיש בפרשת סוטה אמר אין מזווגין אשה לאדם אלא לפי מעשיו וכבר נודע אשה נקר' מה שמראין לו איזה עובדא והוא מכניס הארה בה ומקבלה חיות ממנו נקרא לערכו בחינת נוקבא והוא בחינת זכר המשפיע ולזאת כיוונו אשה זאת אין מזווגין ל' לאדם אלא לפי מעשיו אם ישר פעלו מראין לו עובדא טובה בלי שום צער ודבר מגונה ומפחות הערך המקלקל דרכיו רוע מעשיו גורמים להראות לו בחינת עובדא לא טובה לתקן מחמתה מה שפגם דוגמתה בנזכר וזה נקרא אשה סוטה שמעלה פי' שהעובדא שמזווגין לו יש בה איזה מעילה וצער לנפשו כמדובר כי הוא צריך לענין כזה להשלמת נפשו והעמיקו בלשונם לומר כי הוי פתח ר"ש בן לקיש בפ' סוטה לא לחנם הוציאו בלשון לומר כי פתח יש בזה רמז נפלא להעיד עליו אשר רוב צדקתו וחכמתו עמדה לו לראות נפלאות ממאור התורה ולא לשהות עד שיבא איזה סבה בפועל לידו להשיג מחמתה נפלאותיו יתברך כ"א תיכף בפתיחה השיג נפלאותיו יתברך ממאור התורה ולכן אמר כי הוי פתח בפרשת סוטה השיג תיכף פנימיות הדבר אין מזווגין אשה לאדם אלא לפי מעשיו כמבואר לאפוקי האנשים הנבערים מדעת קונם ואין הכרתם חזקה בלתי אפשרי להסם לבא לצד השגה ותיקון עניינם כי אם בהראות להם בפועל ולזה כיוונו לומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך כל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין להורות אשר לבו לא נכון עמו להזהיר עצמו ממותרות ותענוגות בני אדם אשר נפשו של אדם מתאוה להם ומסתמא נברא בשביל זאת לתקן כנזכר בפתיחת דברינו ואינו נותן דעתו ורוחו להזיר מן היין עד שרואה סוטה בקלקולה כלומר אחר שמזווגין לו בחי' נוקבא לפי מעשיו כמבואר פורש א"ע מן הכיעור והדומה ויסור הקלקול והמעילה שמעל בבורא עולם. מול דברינו אלה בא הרמז בתורה לדבר אל בני ישראל ואמרת אליהם להבינם בטוב טעם ודעת איש איש כי תשטה אשתו ומעלה הוא הדבר שדברנו כל איש מישראל שמזווגין לו אשה לפי מעשיו כנזכר ואם נזדמן לו עובדא מגונה וכדומה אל ירע בעיניו למה אירע לו ככה יתלה בבחינת עצמו כי הוא הגורם ככה ומשלו נתנו לו לזה מראה הכתוב באצבע בו מעל כלומר בו בעצמו יש זה המעילה גם כן לכן מזווגין לו אשה כזו למעול בו שיקח מוסר להשלמות נפשו לפי מעשיו ואמרו צדיק כי טוב שמזווגין לו אשה לפי מעשיו בלי שום מעילה אך טוב בזה ובבא אמן:
אור המאיר, נשא 2
Ohr HaMeir, Nasso 2
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
