Ohr HaMeir, Nasso 3

בפסוק ובאו המים המאררים האלה וכו' ואמרה האשה אמן אמן ופירש"י קבלת שבועה אמן אם מאיש זה אמן אם מאיש אחר. יש לרמוז ע"ד מאמרם ז"ל תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע' עונה אמן בע"כ ואם לאו מלאך רע אומר וגו' ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו וידוע כי יש לכל מצות שבתורה מלאכים ממונים עליהם הא' מסטרא דימינא ואחד מסטרא דשמאלא ובעשות האדם מצותיו בדחילו ורחימו אזי נכלל שמאל בימין נוסף ע"ז מי שיש בו מדעת קונו להתאמץ ולהשתדל בפרטי עובדותיו בתורה ותפלה ומעשה המצות לא לצורך עצמו רק עבור צורך גבוה וכאשר חכמים הגידו מצות לאו ליהנות נתנו כ"א הכל עבור תיקון עולמות והמקיים כתיקונה בונה קומת השכינה כנודע מכוונת האר"י זלה"ה להמבין בספרים והכלל רז דרכם של הצדיקים אמיתים כל עצמם ומגמתם בעשיות מצותם אינם חסים על עצמם כלום כ"א לכבוש וועבדי כי ימלוך תחת סטרא דקדושה ושפחה תחת גבירתה להוציא איברי השכינה מהגלות כמבואר לנו כמה פעמים מהות הענין הוצאות איברי השכינה מהגלות ואיש אשר אלה לו לשים עיקר מגמתו רק עבור גבוה ותיקון איברי השכינה ולא חש להנאות עצמו כחו יפה לגרום יחודים בהעלאת נ"ק אפי' ממדריגות הנמוכים הנראה לכאורה שאין שם השראת הקדושה והמשכיל בהכרתו החזקה ממציא לעצמו בחי' עבודה ואפי' בהקרה לו לפעמים ח"ו מקרה מפגעי הזמנים כיון שלא חש לצרת עצמו כ"א בחי' צער המגיע למעלה בסיבתו כי בכל צרתם לו צער כ"י ובמחשבה טהורה כזה תועלתו גדולה להמתיק הדין בשורשו ונהפוך מאויב לאוהב וע"ד מאמרם ז"ל שנתעוררו ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו זה היצה"ר העומד לשטן לו נעשה לו כאוהב והמשכיל עובד את הקב"ה עם היצה"ר גופיה ועיין למעלה מה שבארנו פ"ה וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר ויהי שלום בין שלמה ובין חירם מלך צור ע"ש וכלל זה נקוט בידך רבים וכן שלמים מאישים המשכילים העובדים את הבורא ב"ה באמת ולבב שלם לא נגרע מבחי' עבודתם דבר לבטלה ולהפרידם מדבקותם ואדרבא כל דבר הקורה אותם משיגין משם ענין עבודה אליו ית' וגם משם גורמים בחי' יחודים כמבואר אמנם לא כל אדם זוכה למעלה מובחרת כזה כי אם בתנאי המבואר שאינם חשים מצורך עצמם כלום רק הכל עבור צורך גבוה וכבר נודע תיבת אמן מורה יחוד שני שמות הוי"ה אדנ"י דין ורחמים כנודע למבינים ולזה אנו שואלין ומתפללין לפניו ית' בנוסח יקום פורקן מן שמיא חנא וחסדא ורחמי וגו' וגומרים אומר מרן די בשמיא יהא בסעדהון כל זמן ועידן ונאמר אמן נראה לכוון בזה שעיקר השאלה בגמר השאלה לא לצורך הנאות עצמינו כי אם עבור צורך גבוה מרן דבשמיא יהא בסעדהון ומאי הוא הסעד ונאמר אמן כלומר שיתן לנו לב טהור וקדוש שנוכל לומר תיבת אמן לגרום יחוד בשתי שמות הוי"ה ואדני הנרמז באמן אשר לזה צריך אימוץ רב לקדש ולטהר א"ע בכל פרטי עניניו ומעבדיו הכל לצורך גבוה ולא לצורך עצמו ואם נעדר ממנו מעלה הנזכר תועלתו מעט לגרום בחינת יחוד בשם רחמים הוי"ה עם שם אדנ"י המורה דין כמבואר הגם שחכמים הגידו העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו וגו' כבר נודע ומפורסם שלא באמירה והרמת קול לבד תולה כי אם הפה הולך אחר פנימיות מחשבתו כאשר עם לבבו לדעת ולהכיר אחדותו ויחודו יתברך אפי' בעוסקו בצרכי ההכרחים שבלתי אפשרי זולתם גם שם עיקר מגמתו לדרוש יחודו יתברך ואחדותו ואינו נפרד עם מחשבתו מרוממותו יתברך אפי' כמעט רגע כ"א בכל מקום בואו רואה ומשיג משם התלבשות אלהות הן המה איברי השכינה הכינוי בשם אדנ"י להעלות משם הוי"ה ב"ה ונמצא איש משכיל כזה עונה אמן פירוש גורם יחוד ב' שמות הנ"ל אפי' בעוסקו בבחי' הכ"ח עתים הידועים י"ד עתים לטובה וי"ד עתים לרעה בכל הכ"ח עתים עובד עמהם את הבורא ב"ה וממלא משם איברי השכינה ואיש אשר אלה לו בודאי בעת גשתו עבודה זו תפלה כחו יפה בפיו לענות אמן כראוי ואפשר לרמוז בדבריהם שהעמיקו בלשונם העונה אמן יש"ר בכל כחו לרמוז את האמור בכל בחי' כ"ח עתים הנראים הפכיים גם משם עונה אמן לחבר דין ברחמים הוי"ה ואדנ"י ולזה עיקר שאלתינו ובקשתינו מרן די בשמיא יהא בסעדהון ועיקר הסעד ונאמר אמן שיתן לנו לב לדעת איך לומר אמן בכל בחי' הכ"ח ובין והבין הדברי' שנא' כל זמן ועידן ונאמר אמן כלו' בכל זמן ועידן יהיה איך שיהיה ועכ"ז ונאמר אמן כמבואר ולזה צריך בודאי סעד לתומכו כנזכר אשר לאו באמירה לבד תליא מלתא בעבודתו בחוץ כאשר הוא מתנהג את עצמו בפרטים עם עובדותיו לשום עיקר מגמתו רק עבור תיקוני השכינה: ומעתה תחזה דבריהם תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבהכ"נ לביתו א' טוב ואחד רע רומז ליצה"ר ויצה"ט המלוים לו לאדם ובאו ללמוד על מצות שבת ונמצא למוד שארית מעשה המצות נוהג ג"כ ענין זה האמנם מצות שבת שקולה כנגד כל התורה כנודע מדבריהם ז"ל וכשבא ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת ידוע בחי' אלה הן המה תיקוני השכינה ועיין למעלה שבארנו מה דאיתא בזוהר ע"פ משכו וקחו לכם צאן ודרש בזוהר משכו יומין עלאין ליומין תתאין ותוכן הדברים במה יתכן לו לאדם למשוך יומין עלאין לגבי יומין תתאין באמצעות ד' תיקונין הנרמז בתיבה משכ"ו נוטריקון "מטה "שלחן "כסא "ומנורה ע"ש אשר ארבעה בחי' אלו המה תענוגות בני אדם והמשכילים המעלים אלהות המלובש בתענוגים אלו לשורשם ומקורם בזה כחם יפה לחבר יומין עלאין ליומין תתאין וזהו שאמרו וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת לרמוז אם שלש אלה יעשה לה לשכינה ולא להנאות עצמו מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בע"כ כיון שכחו יפה והכרתו חזקה לעבוד את הקב"ה עם שני היצרים יצ"ט ויצ"ה לכבוש גם אותו תחת הקדושה גורם ג"כ ממנו בחי' יחוד הנרמז בתיבת אמן הוי"ה ואדני דין ורחמים וזהו ומלאך רע עונה אמן כמבואר היינו בחי' שנעשה באמצעותו ולהיפך ח"ו גורם השפעה לחיצונים ונעשה שם יחוד נאמר ומלאך טוב עונה אמן בע"כ סוף דבר הכל נשמע מדברינו הנ"ל אשר כללות מעשה אדם ומעלליו אינו שלם עם בוראו כ"א בהשתדלו בעבודתו באימוץ רב כ"כ עד שגורם שאפי' מלאך רע עונה אמן ומעתה תחזה איך שהעמיקו בדבריהם ואמרה האשה אמן אמן הוא קבלת שבועה היינו קבלת עול מלכות שלימה לגרום יחוד בשלימות שתי שמות הוי"ה ואדנ"י בלתי אפשרי להיות כ"א בהתאמצו והשתדלו בעבודה כ"כ עד שאפי' מלאך רע עונה אמן וזהו אמן אם מאיש זה כינוי לשם הוי"ה ב"ה הנקרא איש אמן אם מאיש אחר מוסב לסט"א הנקרא אחר גם הוא עונה אמן בע"כ כנזכר והבן הדברים ודו"ק: