Ohr HaMeir, Nasso 7

שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין חכמים והכוונה להורות מה שגרם לו ככה שגדל כל ימיו ולא עמד על מדריגה א' כ"א כל יום הלך והוסיף בעבודה ואמר על בחינתו כל ימי גדלתי והלכתי ממדריגה למדריגה ומה הגורם ככה בין חכמים להיותי תמיד בין חכמים והסתכלתי תמיד בדרכיהם הטובים ולמדתי ממעשיהם להיות מוסיף והולך לאפוקי מי שמונע דרכו מנתיבתם ולא הלך בדרך אותם הצדיקים להסתכל בדרכיהם וללמוד ממעשיהם אזי כן דרכו אפילו בעשות איזה מצוה וכדומה ממדות טובות נדמה בעיניו כאלו כבר הוא משכן שלם עם מלא קומתו ולא חסר כלום כיון שאין לו ממי ללמוד להיות מוסיף והולך שאינו דר בין חכמה ואפילו לא פסע אלא פסיעה אחת תפארת לו מן האדם שגם הוא מהעובדים יראים ושלמים וממילא נשאר עומד תמיד רק על מדריגה א' ואינו מייגע א"ע לקנות שלימות להיות בחי' משכן מראש עד עקב ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו להשראת אלהות ובאמת אין זה עבודה של כלום מול זה בא הרמז ויהי יגיד צער ביום כלות משה להקים את המשכן ונודע דעתו של אדם נקרא בחינת משה והתפשטותו בכל דור ודור מי שיש בו דעת נקרא משה וכ"ז שבחי' דעתו של אדם עוסק בבנין הקמת משכנו ונראה ונדמה בעיניו כאלו לא כלה אצלו עדיין בנין משכנו כ"א מוסיף והולך בכל יום להקים משכנו איש כזה בודאי גורם שמחה לפניו ית' ומשמח לקראת הפקח ולזה רומז רש"י ברוח קדשו מלמד שכל שבעה ימי המלואים היה משה מעמידו ומפרקו להורות כאלו עדיין אין שלימות בבנין משכנו במעמד ומצב שלם כי שיעור הקדושה מעלות מעלות יש וכל זמן שהאדם בא על השגה יתרה יודע ומבין איך שלא התחיל עדיין בבנין קומתו וזהו בחי' ומפרקו לבנות עוד יותר להיות מוסיף והולך ומי שיש לו דעת כזה בודאי יום שמחה ככלה הנכנסת לחופה לאפוקי איש בער ולא ידע כ"א מדמה בנפשו כאלו כבר תיקן מלא קומתו וכלו הקמותיו מלהקים עוד הוא צער ודאי ונשאר שקוע בבחינת מדריגתו והוא מהעומדים ולא מהמהלכים לזה רומז הכתוב ויהי יגיד צער ביום כלות משה להקים את המשכן ירצה מי שאין לו התפשטות הדעת בשלימות ונראה ונדמה בעיניו כאלו כבר כלו הקמותיו בודאי צער הוא ומבוכה בטעותיו וגם השכינה מתרחקת ממנו כיון שאינו מהבנאים העוסקים תמיד בבניינה ולא נפסק אצלם אפילו כמעט רגע ומוסיפים והולכים והשם ישים חלקנו עמהם לעולם אמן: