Ohr HaMeir, Noach 2

בפסוק ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלם ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלהים כן עשה ופי' רש"י זה בנין התיבה ולקמן בפסוק ויעש נח ככל אשר צוה ה' פירש"י זה ביאתו לתיבה ראוי לשית לב למקראי קודש אלו להבינם ובפרט מהכלל אשר בידינו שהתורה היא תמידיות בעבר ועתיד והווה א"כ מה באתה ללמדינו עתה עם בנין התיבה והנכון בעיני אשר בכאן נרמז ענין התפלה ואופני התעוררות איך יעורר אדם את לבו לעבודת אל זו תפלה כי הנה איתא בספרים מי שרוצה לגשת אל העבודה פנימה להוציא דיבור לפני אלהים בתפלה צריך לקשור את עצמו בעת עומדו בתפלה אל כל הנבראים והדוממים וכו' והכוונה כי הנה כתיב הכל בחכמה עשית שאין שום דבר בעולם לבטלה ח"ו רק הכל מורה על פועל החכם שמעשהו בדעת הכל בשביל קלוסו לדעת כל אנשים מעשיהם ליקח לעצמם רמיזא דחכמתא ובהיות איש המשכיל נותן דעתו לזה להשיג את בחי' המלובש בכל דבר שבעולם מהנבראים והצומחים והדוממים ומכל בחי' שבא לכלל הויה ומעורר את לבו בקרבו ומתלהב את עצמו עם זה החכמה לדבר דיבורים לפניו יתברך בדחילו ורחימו אזי משלים רצון קונו אשר לכוונה זו ברא ארץ ומלואה ונמצא מקשר סוף המעשה בתחלת המחשבה ותועלתו גדולה עד בהיות כן מעשיו בעת עומדו לתורה ולתפלה אין לו מונע ממחשבות זרות לטורדו מדביקותו כי באמת כל מה שנופל במחשבתו מהנבראים ומחיות ועופות ומכל דבר שבעולם שנתפס במחשבה ידע נאמנה שגם אותו דבר אינו לבטלה וגם את זאת צריך להעלות אל מקומה אשר היה שם אהלה בתחלה מקום מוצאה בעולמות עליונים ולדעת למאי ברא ככה הקב"ה בעולמו בודאי הכל בשביל קלוסו ומסתמא יש כאן איזה בחי' עבודה להבורא וזהו תכלית הכוונה בהודעת הספרים שצריך האדם לקשור את עצמו עם כל הנבראים היינו באופן המבואר ואז ממשיך שפע וברכה והארה אל כל הנבראים והיצורים ולכל מה שמכניס לשם חכמת אלוה. וע"פ הדברים האלו יש לרמוז את הכתוב שאמר לו הקב"ה לנח ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל וכו' בכאן רמז לו אופני התעוררות להעבודה זו תפלה ונח הוא הצדיק בדורו וכן בכל דור ודור יש צדיק יסוד עולם אומר לו הקב"ה ואתה הוא בחי' התפלה המורה בתיבת ואתה כי אות וי"ו מורה המשכה וא"ת מאותה הם הכלליות הא"ב מאלף ועד תי"ו וה' מואתה מורה על ה' מוצאות הפה כמבואר במקום אחר ואין כאן מקום להאריך קח לך בחי' התעוררות לעשות יחודים בעולמות עליונים כי נודע שלשון מאכל מתיחס בלשון זווג כמו אכלה ומחתה פיה וזהו מכל מאכל אשר יאכל היינו מכל דבר בעולם שיוכלו לגרום יחודים בעולמות עליונים וזהו אשר יאכל והפעולה בעשותך ככה והיה לך ולהם לאכלה ירצה שתגרום ע"י מחשבתך הבהירה הורדת השפע לך וגם להם יגיע משפע וברכה במה שנתעורר לבך ליקח מה רמיזא דחכמתא מזה נמשך קצת התענוג לקשור סוף המעשה במחשבה תחלה וזהו בחי' היחוד וכלל העולה כל אחד ואחד מישראל לפי עוצם הכרתו והשגתו התלבשות אלהות בהנבראים כמו כן יכול לעשות יחודים למעלה ולהעלות האותיות שבכל הנבראים שנבראו עם אותיות התורה וכזה יש לרמז בפסוק: