Ohr HaMeir, Pesach 12

ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי כל בכור אני ולא שרף ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח ובזה יובן ג"כ פ"ה אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב והכוונה כי הנה כתיב בתורה אני יוצא בארץ מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים והקשה בשל"ה איך אפשר לומר בבורא עולם ואני יוצא בארץ מצרים והלא כל הארץ כבודו ומקומו כי מכה"כ ומה היא היציאה בארץ מצרים לחוד ותוכן הדברים כי הנה באמת אצלו יתברך אין שייך לומר יוצא ממקום אל מקום כי הוא מקום העולם ואין העולם מקומו והוא א"ס וא"ת נעלם מכל רעיון ולית מחשבה תפיסה בו כלל וכשרוצה לגלות איזה מדה בעולם לסבה ידועה מלביש בהירותו בכמה צמצומים והתלבשות המדריגות בכדי שיהי' איזה תפיסה והשגה לעוצם בהירותו לבריותיו וזה נקרא אצלו כ"י בחי' יציאה כל בחי' התגלות מהעלם אל הגילוי זה נקרא אצלו בחינת יציאתה ממקומו הרמה והנה כשגילה כבודו בארץ מצרים ארץ הטומאה אזי כל הניצוצין המשוקעים שם דבקו אחריו כי העילה רוצה בעילתו ועי"ז שואף משם כל ניצוצין קדושים המחיה אותם וממילא מת כל בכור בארץ מצרים היינו כל טוב והמובחר שכיון שהטוב מנ"ק עלה למעלה ונתרוקנה קומת הסט"א והרע נופל למטה לנוקבא דתהומא רבא והנה כל זה הראה הקב"ה להורות נתן בלבם לדעת את הענין מאבן השואב ברזל כי הברזל רוצה לדבק בשורשו עיקר מקורו הנראה בחוש הראות וילמוד סתום מן המפורש ללמוד דעת מגשמיות בחי' המושכלות והנה כבר נודע קב"ה ואורייתא וישראל אינון חד והסברא נותנת כמו שיש ענין זה בבורא עולם מוכרח להיות גם כן בצדיק כשרואה ומסתכל באיזה דבר אפילו בלא מתכוין הטוב שבזה הדבר רוצה לידבק בצדיק הגם שאין הצדיק מתכוין להזיק את הרשע בראותו אך מחמת שהצדיק משער בלבו שמסתמא יש כאן ניצוץ הקדוש השוכן שם להחיות גורם במחשבה הטהורה שנבחר הטוב מן הרע להיות שרצון הטוב לידבק בשורשו והרע נופל ממילא כמו עובד' שנתגלה עוצם בהירתו מארץ מצרים כנזכר ומת כל בכור בארץ מצרים והנה הצדיק נקרא ציון כמ"ש רשב"י זלה"ה לתלמידיו אנא סימנא בעלמא וסימן הוא ציון לאפוקי אנשי המון עם נקרא יעקב ואין לך אדם אפילו מפחותי הערך שלא יהיה בהם קצת בחי' משכן להש"י וכן נקרא משכנות יעקב לכוון האמור וגם מי שהוא בבחי' יעקב ולא ישראל סובר ומדמה בנפשו שכבר תיקן כל הצורך והשרה השראת אלהותו בקרבו כמלא קומתו לא כן הצדיק השלם כל מה שמרבה בעבודת בוראו נראה ונדמה בעיניו כאלו לא התחיל עדיין ועומד על פתח השער ולא עייל עדיין לפנים כי אם כל שעה ורגע מרבה להעמיק בהשגה ומשער בלבו איך לבא לתכלית ההשגה ועל דרך הזוהר נודע בשערים בעלה כפי מה שמשער בלבו וזהו אוהב ה' שערי ציון כלומר אהובה וחשובה לפניו יתברך שערי ציון מה שמשער בלבו צדיק הנקרא ציון מכל משכנות יעקב הנדמה להם שכבר עמדו על מעלה הגבוה והמה בחינת משכן אליו יתברך עם מלא קומתם ואין כחם יפה לברר הטוב מהרע כמו שערי ציון מחשבותיו של הצדיק הנקרא ציון תועלתו גדולה ומעולה לברר ולהעלות נצוצות קדושות המלובשים אפילו במדריגות התחתונים כמבואר כי הטוב רוצה לדבק בשורשו כאשר במכת בכורות מצרים. ולזה תבין מה שסידר בעל ההגדה ועברתי בארץ מצרים וגו' ובא לשלול שלשה אלו אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא השליח ולכאורה תמוה לאיזה כיון בא לשלול כל אלה וע"פ הדברים הנאמרים יתפרש ענין נאה שבא לתרץ קושיא הנ"ל איך יתכן לומר על בורא עולם לעבור ממקום למקום והלא הוא מקום העולם ואין העולם מקומו לזה אמר ועברתי בארץ מצרים אני דייקא ולא מלאך ובאופן המבואר שגילה עוצם בהירותו וכבודו כנזכר וזה הגורמת והכיתי כל בכור אני דייקא ולא שרף כ"א כאבן השואב ודבקו כל טוב ארץ מצרים בשורש השרשים וגם מזה נמשך ובכל ארץ מצרים אעשה שפטים אני דייקא ולא השליח כי כל עצמם של כללות עשרה מכות לעשות שפטים בארץ מצרים ושדד המערכה הכל כענין לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים כמבואר לעיל וכיון שהתחיל הקב"ה לגלות עוצם כבודו ועבר בתוך ארץ מצרים כמדובר דבקו אחריו כל טוב נ"ק ונתרוקנה קומת הסט"א מכל וכל זאת הגורמת ג"כ שידוד המערכות וע"ד ששמעתי מהמגיד זלה"ה שאמר בדרך השתלשלות התורה ממקורה להתלבש בעוה"ז ובאמת אורייתא מחכמה נפקת או מבינה ששם למעלה מהזמן ולמעלה ממערכות המזלות וכוכבים ממילא דרך השתלשלותם פגעה תחלה במזל טלה ראשון לכל המזלות וממילא נבטל ממציאות נגד בהירות איכות התורה וזאת הגורמת שידוד המערכות וגם ישראל בחי' שוה כמאמר הזוהר קב"ה ואורייתא וישראל חד אינון וממילא אם הם דבוקים בכל לבם ונפשם ומלא קומתם אל התורה קונים בבחי' עצמם שלימות התורה להיות מעלתם גבוה ממערכות הכוכבים ומזלות ובידם לשדדם כרצונם ואפשר לומר אשר חכמים הגידו ביום עשירי נכנסו למדה העליונה והיה בהם כח ליקח השה שהוא אלוה מצרים ולכפותו ולקשרו בכרעי המטה ולכאורה מנדע בעי מה טעם בחרו לכפות ולקשור דייקא בכרעי המטה וכי לא היה להם יתידות בבית לקשור לשם השה אמנם דברי חכמים צריך לימוד והכל לרמוז עובדות בנ"י בחכמה נפלאה לעשות בתחתון ולרמוז בעליון ופרטי עובדותיהם רק לדוגמא עליונה כי ידוע השכינה נקראת מטה עש"ה הנה מטתו שלשלמה וכרעי המטה מורה על בחי' הליכותיה והתנהגותיה את העולם כרצון הקב"ה בהתעוררות כשרון פעולת הצדיקים ואפשר לומר שלזה כיוונו בקשרותם וכפותם את הטלה הכינוי לראשון של המזלות והמערכות שעבדו המצרים רק למערכות וכפרו במציאות שם הוי"ה ב"ה וכפתו וקשרו ראשון של המערכות לכרעי המטה היינו להתנהגות והליכות השכינה כי לא ככל הגוים בית ישראל המה ויש לאל ידם כשמקשרים את עצמם לשורשם המה למעלה ממערכות והמזלות ובאיזה אופן נאות לו לאדם להגביה א"ע למעלה ממערכות והמזלות בהיות הכרתו חזקה לבלתי עשות שום פעולה בעולם אפילו מענייני צרכי הגוף וכדומה כל אחד בהתבוננות בסימני החכמה אשר כולם בחכמה עשה הקב"ה ואינו משתמש בה' חושיו להנאות עצמו כלום כגון חוש הראות בכל מקום שנותן עיניו אינו רואה כ"א אלהות המלובש שם וכן חוש השמע שומע דברי תורה אפילו מדיבור איש אל רעהו וכדומה שאר החושים אינו משתמש עמהם כ"א שיגיע צד הנאה לבורא עולם לעשות הכל על פי התורה ומשים לבו ונפשו שם כל הימים בתורה שהוא למעלה מהמזלות וקונה שלימותו בעצמותו גם כן ולא יתכן כזאת לפחותי הערך אשר איננו סובל סבות מאורעותיו והניסה דבר אליו טוב או הופכו נשאר שקוע אחר הנאות גופניות מהמאכל והמשתה והמשגל ושאר תענוגות בני אדם מעשה זר מעשהו ואינו מכיר סימני החכמה אנשים כאלה המה רחוקים מהתורה ותורה רחוקה מהם ולכן נופלים תחת הזמן ואין לאל ידיהם להגביה את עצמם למעלה מהמערכות ואדרבא נופל למטה מהמערכה עד בואו לעניות ודלות ושפלות וזה המרגלא בפי הבריות לומר שפל ונבזה פלוני אין לו מערכה היינו שאין לו מערכה מהמערכות הידועים ואדרבא נפל תחתם וכבר ביארנו למעלה פ"ה אנכי ה' אלהיך להקרא אלהיך דייקא נמשך מארץ מצרים משם עלה ונתפרסם ע"י שידוד המערכות ולכן צוה והזהיר אלהים זולתי לא תדע לשון התחברות לא תחברו שום בחינת אלוה זולתי ותפסידו מעלתכם המובחרת לכנות שם אדנותי עליכם כאשר חכמים נתעוררו על פסוק: