Ohr HaMeir, Pesach 14

משכו נוטריקון "מטה "שלחן "כסא "ומנורה ולהיות שלמטה מעולם הבנין יש מגע נכרי תערובות טוב ברע לזה נתעוררו חז"ל משכו ידיכם מאלילים המורה תערובות רע ממגע נכרים שבזי"ה וקחו לכם צאן של מצוה היינו לטהר ולקדש פרטי המדות הנקרא צאן של מצוה דייקא שיגיע צד הנאה לבורא ב"ה ולא להנאות עצמו ולזה תראה איך שהתורה רמזה בחוקות הפסח וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה' ופירש"י על שם הדלוג והפסיחה שהקב"ה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי וישראל אמצעי נמלט ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש וכתיב בסוף ויאמר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו ופירש רש"י שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים אחד גוי וא' ישראל במשמע ונודע כל מקום שנאמר ערל לא על ערלת הברית לבדו יגיד כ"א ערלת הלב גם כן במשמע והיינו מי שלא טיהר וקישט עדיין פרטי מדותיו ועניניו לנהוג בהם דוקא ע"פ התורה כמדובר לקדש פרטי חושיו אל הבורא ב"ה ולפשוט התפשטות אורותיו הבהירים מהתלבשותם שנתלבשו במדריגת התחתונים וכיון שכן מי שלבו ערל אזי מעשה נכרים עבודתו ואנו אומרים אשר בחר בנו מכל העמים וכיון שככל הגוים בית ישראל אם כן מה יתרונם הלא גם הם רודפים יומם ולילה אחר פרנסתם ומלבוש ודירה ולא זרו מתאותם על כן צריך לומר כיון שבחר בנו דייקא שמעשינו אפילו הגשמים ובחינת תענוגים ג"כ יש שם תורה ועבודה ואנו יכולין לגרום באמצעותם יחודים וזווגים בעולמות עליונים כאשר דברנו מזה כמה פעמים במקומות רבים ועיין במקום אחר מה שביארנו ארץ ישראל גבוה מכל הארצות אפילו ארציות של ישראל כגון אכילה ושתיה ומו"מ ושאר תענוגים גם זה גבוה ומעילה ויש להם מקום מוצא באורות עליונים וזה הגורמת להם אח"כ בגשתם אל עבודה שבלב זו תפלה מוציאים דבור לפני אלהים זו תפלה בלי מחשבות תערובות חוץ והיינו בחינת פסח פה סח שיכול לפתוח פיו להוציא דבורים שלימים בלתי ערבוב מחשבות זרות ורומז הכתוב ככה תאכלו אותו ידוע אכילה מתיחס בלשון זווג ומלמדו התורה ככה יתכן לך ליחד אות השפעתו מתניכם חגורים ראשית כל צריך לחגור מאוד ומאוד בחי' מתנים המורים מדריגות התחתונים נעליכם ברגליכם ידוע בחי' נעל למאי מרמז כ"ז צריך לתקן תחלה בעת עוסקו בחיצונית ומקלכם בידכם את מקל הרודה בעם המורה בחינת גבורה לשפוט את הארץ עש"ה הוי אשור שבט אפי תהיה זאת בידכם לגזור אומר ויקם כי הקדוש ברוך הוא גוזר והצדיק מבטל וזהו ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון וכפירש"י לשון בהלה ומהירות כמו ויהי דוד נחפז ללכת והיינו למהרו יחיש מעשהו להיות מהיר במלאכתו מלאכת הקודש לדעת ולהשכיל איך להמתיק את הדין בשרשו ואי אפשר כ"א בהקדם לו לטהר ולקדש את עצמו במותר לו אפי' בענייני הגשמיי המוכרח בהם כנזכר ובעשותו ככה גמר אומר הכתוב פסח הוא לה' כלומר פה סח יכול לפתוח פיו להוציא דיבור לפני אלהים בתפלה בלי מונע מחשבה זרה ומעתה תחזה איך שרמז רש"י בדבריו הקרבן קרוי פסח ונודע שהתפלה שלנו תיקנו במקום קרבנות ונותן טעם כעיקר למה נקרא פסח על שם הדלוג והפסיחה שקב"ה מדלג בתי ישראל והכוונה צירופי אותיות שמוציאם נקרא בתים ובהיות ממלאים את התיבה במילוי הארה מקדמת המחשבה נקרא בתי ישראל ואם מוציא אותיות בלתי מחשבה טהורה כ"א ממעשיהו בחוץ והבלי עולם מדבור הערלים זה נקרא בתי מצרים והקב"ה לרוב חסדיו מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי כאלו אינו רואה וישראל נמלט על כל זה הקב"ה מקבל ומרצה כמוציא אפילו דבור אחד ועושה צירוף תיבה בשלימות שומע תפלתו ובלבד שיכוין את לבו לשמים ולזה גמר אומר ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש ואז הפה סח היא התפלה עולה לרצון לפניו וכ"ז נאמר מאיש הירא ותמים במעשיו ומגמתו לעבוד את ה' בכל נפשו ומאודו לאפוקי מי שנתנכר מעשיו לאביו שבשמים גם תפלתו תועבה ואין הקב"ה חס עליו לקפוץ ולדלג ממצרי למצרי ומאומה אין בידו מתפלתו לגרום יחוד למעלה ולזה רומז הכתוב: