Ohr HaMeir, Pesach 15

ויאמר ה' אל משה ואהרן זאת חקת הפסח עיקר החוקה של פה סח בתורה ותפלה רק בעבור זאת היא השכינה ואז תועלתו גדולה ועולה תפלתו לנחת רוח לפניו ית' במקום קרבן אבל באמת הדבר כל בן נכר שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים והיינו שאין נותן דעתו לעשות פרטי מעשיו בהתקשרות שיגיע מהם צד הנאה לאביו שבשמים והוא בחושך הולך ולא כן ידמה כ"א הכל עבור טובות הנאות עצמו הוא דורש ומשוקע עדיין בתאותיו הגשמיות ולכן לא יאכל משמעו לשון יחוד וזווג כמדובר אינו יכול לגרום יחודים בעולמות עליונים עם הוצאות צרופי אותיות ותיבות שמוציא משפה ולחוץ כי בודאי אינם מטוהרים מתערובות מחשבות זרות: