Ohr HaMeir, Pesach 8

ושאינו יודע לשאול את פתח לו והכוונה יש ל אדם כזה שאינו יודע בעצמו מה הוא חסר כי הוא נבער מדעת קונו ואין יודע בין ימין לשמאל והנרשם בכוונת ושאינו יודע לשאול שהוא במלכות אינו יודע אם דין או רחמים ולא יכול ליתן עצות לנפשו איך לעבוד את הבורא ב"ה וע"ד שביארנו לקמן בדרוש שיר השירים פירוש הכתוב על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו להיות בחי' משכבו הוא בגלות אינו יודע בעצמו את שאהבה נפשו ע"ש ונמצא אינו יודע לא פתח הגאולה ולא גאולה העיקרית לכן אמר בעל ההגדה את פתח לו תבינו ותשכילו ענין פתח הגאולה שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר ונודע מזוהר כל מקום שנאמר לשון הגדה מורה רזא דחכמתא בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים וגו' בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך והיינו שתשכילו להבין נפלאות איך שיש בכל דור ודור ענין יצ"מ וכל פרטי הענינים עדיין לא נפסקו ויצ"מ התחתון רומי ליצ"מ העליונה כנזכר ובכל שנה ושנה בהגיע חג הפסח חוזר למציאות הראשון כאלו היום יוצאין וצריך לעורר אז עם מעשה ידינו מצה ומרור מקום רמיזתם בשורשם הידוע למביני מדע וזהו בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך תמיד בכל עת שחוזר למציאות הראשון יתן נפשו לדעת איך לעבוד ב"ה כי הנה עיקר המועדים שדיבר משה אל בנ"י כל עצמם לגלות סוד אורות עליונים באמצעות הזמנים כנודע בפסח התגלות מדת החסד בשבועות התגלות מדת הת"ת בראש השנה גבורה וכדומה כל אחד יגיד יומו במקום עליון והמה נקראים אנפי מלכא דבהון אתחזי לנבראיו ולכן נקראו המועדים ימים טובים להורות האמור כי באמת לית מחשבה תפיסה ביה כלל אור הבהיר טוב הגנוז במקומו כ"א בהתלבשות מדריגותיו הקדושים המה זי"ה הנקראים אנפי מלכא ואלו הימים מגידים על טוב הצפון וגנוז בפסח נתגלה מדת החסד אשר במקומו הוא אור נעלם מכל רעיון וזהו יום כזה אשר באמצעותו נתגלה טוב לעם ישראל וכן בשבועות יום כזה אשר באמצעותו נתגלה טוב הגנוז במקומו מדת הת"ת וכזה ידמה המשכיל פרטי המועדים הנקראים ימים טובים הכל לכיון האמור וזהו פי' הכתוב שאמר דהע"ה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב והכוונה לשלול שארית רבות בני עמינו שכל עצמם ומגמתם באריכות ימיהם ושנותם למלאות בתיהם כסף וזהב וכל טוב לא יבצר מהם ובאמת ימים כאלו הם קצרים ולא ארוכים ולמה לו חיים וכי בשביל זה טרח הבורא לברוא אותו וליפח באפיו נשמת חיים להרבות לו הון מהבל והלואי היה מן הנפילים אשר בארץ המה בל חזו שמש לא כן מי שנגע בו יראת אלהים כל מגמתו וחפצו לשאול אריכות ימים ושנים בכדי לזכות לראות ולהשיג באמצעותם אור טובו יתברך הנתגלה בהימים כל יום יגיד יומו כנזכר לזה רמז דוד המע"ה מי האיש הירא ה' החפץ חיים ונאות לו באמת לחפוץ בחיים אוהב ימים לראות טוב איש אשר אלה לו שאינו אוהב אריכות ימים כ"א לראות באמצעותם טוב הגנוז כמדובר לשלול אנשים ההולכים בחושך ואין נוגה להם אינם חפצים בחיים כלל וכאשר עינינו הרואות רבות בני עמינו עיקר יום טוב שכוח מלוח לבם וכל טרחם ויגיעם לעשות בגדים נאים ומפוארים כאלו כל עצמו של יום טוב אשר דבר משה רבינו עיקר הכיון ליפות את גופו ממאכל ומשתה וכסות יקרים ונאים ולפעמים עובר כמה לאוין מגזילות ורמאות ושנאת חינם וכדומה מדמי האנשים ההולכים בנפשותם ונשמתם אשר באפם מחליפים להמיר טוב ברע לעשות לעצמם בגדים לי"ט ובא וראה ברמזי ספר של"ה מה שפי' הכיסים צריכים בדיקה שם רמז אשר הכיסים צריכין בדיקה ביותר אם נמצא בהם גזילה וגניבה ויתן בכיס עיניו לנקותו ממום גזל וגניבה ורמאות וכדומה אשר זה מצוי ביותר בדור הזה ר"ל וכל פרטי בדיקת פסח הכל רומז על היצה"ר מצוי בחורים וסדקים וצריך לבערו ברוח משפט והשומר פסח מחמץ משהו כהלכתו ויחמיר בו בכל החומרות שהחמירו המחמירים עם פרטי רמיזתם יועיל לנפשו מאוד כל השנה והכלל כל רמזי עניני פסח לבער רוח הטומאה ולהשרות בקרבו רוח קדושה וטהרה והכלל זה נקוט בידך אפילו יעשה כל הדינים מהגעלה ושמירת המצה מחמץ משהו וכדומה אינו מועיל לנפשו להשרות בקרבו טהרה וקדושה עליונה עד שיבער מפנימיות לבו אשר ידע בנפשו ולא זר אתו מה שצריך לתקן ולבער חשש חימוץ היצה"ר השורה בקרב לבו ואני אמרתי רמז בפסוק בפ' בא וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארותם צרורות בשמלותם על שכמם ונודע עלת העם מורה על פחותי הערך המכונים בשם עם סתם ומגיד הכתוב וישא העם הן המה פחותי הערך העושים עיקר טפל וטפל עיקר רק לראות טוב בחייהם מאכילה ושתיה וכסות נקיה לעשות בהגיע המועד ועיקר הארת יום טוב החובת גברא לראות בחי' טוב שנתגלה באמצעות היום או לבער מפנימיות לבו את רוח הטומאה כל זה עיקר חיוב בדיקה את החמץ אשר בקרבו העומד על ימינו לשטנו כל זה לא ישים לנגד עיניו ונמצא מאומה אין בידו בשימור מצות והגעלת הכלים וכל הטרחות שטרח ויגע רק למחסור כיון שלא יצא עדיין ממצרים ולערך מעשיו אלו היה שם לא היה נגאל ח"ו והוצאת של י"ט יתירה על השבח וסיפור יצ"מ שמרבה לספר ועוד ראשו ורובו בגלות המר של שעבוד תאות היצה"ר וכנזכר לעיל רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו והאמת אתו ופיו ענה בו העבודה זו לא לו כי עדיין הוא במצרים ויחרד האיש וילפת באומרו אלו היה שם לא היה נגאל אם האמת כן הוא ח"ו ויצא שכרו בהפסדו מה שמרבה בהוצאות הפסח אך למחסור והנה לא דברה התורה במתים החפשים מן המצות אמנם אפילו האנשים הרוצים לגשת אל העבודה באמת ישכילו לדעת לעשות העיקר ולהניח הטפל לכלכל דבריהם במשפט לבדוק כיסיהם בשבעה בדיקות אם נמצא עולה ח"ו במעותיו ובראותו שיש לאל ידו להלביש א"פ בבגדי יו"כ במעות נקיים אזי ירבה עשות ואם לאו מוטב ילך ערום בלי לבוש ויחוש מחשש חימוץ היצה"ר. וזהו הרמז וישא העם המה פחותי הערך את בצקו טרם יחמץ כלומר זהירות ושמירה מחמץ משהו בבציקם ועכ"ז משארתה הוא היצה"ר עיקר החמץ עדיין נשאר צרורות בשמלותם ולזה פירש"י משארותם שירי מצה כלומר חמץ הנשאר משימור מצה הוא צרורה וחתומה בשמלותם ובגדים שעושין ליו"ט ואוי לאותה בושה וכלימה ואיך לא יעטו כמעיל בשתם בנ"י ויפנו אל מדעתם להכין את לבם לקראת המועד לראות אור טובו ית' שנתגלה בכל מועד לערך בחינתו והתגלות אורותיו המאירים כנזכר והמה בכסילותם וחלשה מחשבותם נכריה עבודתם ומעשיהם זר ובא וראה מה שסידר בעל ההגדה מתחלה עובדי עבודת אלילים היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו ושמעתי מהמגיד זללה"ה שביאר שגם עתה כל אדם טרם בואו אל שכל האמיתי לפנות מחשבותיו אל עבודתו בתמים אזי עבודתו באמת נכריה ומעשהו זר לאהוב אהבה זרה ולירא יראה זרה וכן להתפאר זולת התפארת הבורא ב"ה וב"ש ושלשה מחשבות אלו אהבה ויראה והתפארת הן המה מדות האבות ראשונים בחי' חנ"ת כנודע וכן בכל איש הישראלי ג' מחשבות אלו נקרא אצלו אבות מהם נולדו תולדות הצדיקים הם מעשים טובים וזהו מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו כלומר ג' מחשבות חג"ת אהבה ויראה והתפארת המה בחי' אבותינו היו עובדים עם אלו המחשבות בעצמם ע"ז הזרה מהבורא ב"ה בהעדר הדעת מה היא אהבה או יראה או בחינת התפארות ועכשיו אחר שבא אל השכל לדעת במושכלות קרבנו המקום עם פרטי מחשבות לעבודתו דייקא ולא עבודה זרה ונכריה מעבודתיהם כי בהעדר הדעת אפילו עובד את הבורא אינו יודע בין ימינו לשמאלו ואין זה אהבה ויראה כ"א תערובות חמץ ואינו יודע מה שאהבה נפשו והכתוב רומז מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלא"ה הארץ קנינך תיבת מלאה נוטריקון מאן לשלח את העם ולהבין כי הנה בעל ההגדה סידר לנו וירד מצרימה אנוס על פי הדבור ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע אלא לגור שם שנאמר ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך ויש לכוון ע"ס מה שקדם לנו הדבור בפרשיות הקודמת ענין אברהם שכרה הבארות ויצחק במאורע של עשו ויעקב שעשה אצל לבן האבות סימן לבנים להורות בלבם ענין העבודה לברר אותיות התורה ונ"ק המלובשים בקומת הסט"א עד שנתרוקנה מכל טוב ותתמלא קומת הקדושה במלוי הארה עליונה עם קישוט מדותיה כי זה לעומת זה עשה אלהים כנ"ל באורך ובזה תולה עיקר עבודתינו בעוה"ז לקשט בחי' מדותינו זי"ה הנקרא צאן כמוזכר לנו אצל יעקב עם צאן לבן ואח"כ קרא אל רחל ולאה אל צאנו לדרגין דיליה הקדושים מה שבירר אצל לבן וכן הענין בגלות מצרים לצרף את בנ"י והם יקחו ויבררו נ"ק וימלאו שבעת ימים הקדושים באמצעות פרעה ועבדיו וזהו וירד מצרים אנוס ע"פ הדבור כי כן גזרה חכמתו ית' לתקן ענינם באמצעות כור הברזל ויגר שם מלמד שלא ירד להשתקע ח"ו אדרבא בכדי להכיר יתרון אור מחשך כנזכר ענין יצ"מ התחתון שרומז ליצ"מ העליון ולזה אמרו לפרעה לגור בארץ באנו והטעם כי אין מרעה לצאן פי' צאן מורה לדרגין קדישין אשר לעבדך אין להם מלוי והארה להכיר יתרונם ביתרון אור כי אם באמצעות גלות מצרים כנזכר הרומז לעליון ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גושן כלומר נאות להם שישבו ויתקנו את צאנם בחינת מדותיהם הטובים כ"א בחי' צאן וכאשר העידה התורה לבסוף וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' וגו' אז נעשה מלוי ותיקון בשבעת הימים הידועים והנה אם נפשך לדעת כיון שנעשה מלוי בזי"ה תיכף במכה ראשונה מה ראה על ככה להכות כסיל עשרה מכות ובין כך וכך שהו בנ"י ונשתקעו בטומאת ארץ מצרים עיין למעלה שם הרחבנו ביאור ותוכן הדברים הכל בחכמה עשה הקב"ה כי הכלל מונח בידינו אשר עיקר התפשטות עוצם הכרתו ועוצם יכלתו אי אפשר להשיג ולתפוס ברעיון לבות בנ"א כ"א מצד פעולותיו ולכן מצינו טרם צאתם צבאות ה' מארץ מצרים הי' אז הדעת בגלות עד הראותו אותות ומופתים והכות מצרים י' מכות שונים זה מזה נתרבה ונתגדל הכרתו ית' בבחי' שונים כי בכל פרט המכה בפ"ע הכירו טובותיו וחסדיו העודפים עליהם וממילא בהכותו את הכסיל במספר עשר מכות שונים החזירו לו שבח והודאה י' מיני הלולים לערך רבוי ניסיו ונפלאותיו אשר הראם לו כן אם נכחדו וחלפו ועברו המצרים מן העולם בהראות מכה א' גדולה וחזקה אזי לא היה התגלות לפרסם הכרתו בבחי' מחולקים ונעדרו ג"כ עשרה מיני הלולים וזה היה רב טובו על ישראל סגולתו בהכבד לב פרעה וסירב ומיאן לשלחם תיכף במכה ראשונה ובחכמה עשה פועל החכם לטובות עם קרובו וחלק נס הכללי של יצ"מ לפרטיות חלקי נסים בכדי שתתרבה ההשגה מצד פעולותיו ועל כל פרטי חלקי הנס קלסוהו ושבחו לשמו והשיגו שיש בורא עולם מנהיג ומשגיח בפרטי פרטיות וממילא יצא הדעת את ה' מגלות ונוהג הענין ונוקב והולך בהיות האדם במצר ים החכמה ואין לו התפשטות הדעת להשכיל אשר בפרטי מאורעותיו ממקרי ופגעי הזמנים הכל בהשגחה פרטיות להעמידו על דרך טוב תכלית השלימות והקב"ה מראה א"ע אליו באמצעות מקרה וסבות בכדי שישיג גם שם התלבשות אלהות שכן גזרה חכמתו לצורך העת והזמן לפי מה שהוא אדם וכל עוד שמכיר רב טוב הצפון במאורעותיו וסבת הזמנים וחסדי אל העודפים עליו בהוציאו ממיצר שלו מחזיר שבח והודאה ובפרט בהתבוננו שבזה ההצלה יש כמה וכמה בחי' פרטיות של הטבה לעומת זה נתרבה אצלו רבוי שבחים וקלוסים לערך הכרתו חלקי ההטבה שהוציאו ממיצר וזה נקרא בחי' יצ"מ של כל או"א מישראל בעודו בחיים חיותו וכמו שיסד בעל ההגדה בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים שנאמר וגו' לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה אלא אף אותנו גאל עמהם וכלפי דברינו בודאי בכל דור ודור ופרטי אישי הישראלים יש בחי' יצ"מ כמדובר ופתח הגאולה היה אז ונוקב והולך עד ביאת הגואל וכל בחי' הגאולות תלוים ועומדים בבחינת פתח הגאולה ואין רשאי לעשות פירוד בין הדבקים כמדובר. ולהבינך את הענין דרך משל עינינו הרואות שאפי' עתה בדורותינו יש לאל ידם של הצדיקים האמיתים לבטל גזרות ולפקוד עקרות בתפלתם וכאשר חכמים הגידו הקב"ה גוזר והצדיק מבטל והנה פתח זאת הבחינה תולה בפקידת שרה ע"ד מאמרם ז"ל שנתעוררו ע"פ וה' פקד את שרה הרבה עקרות נפקדו עמה והפשוט בדבריהם שאז בעת פקידת שרה נפקדו עמה הרבה עקרות שבעת הזאת ואני אומר אפשר שהעמיקו בדבריהם הרבה עקרות נפקדו עמה מוסב על אז ועד עתה ועד ביאת הגואל נוקב והולך מפתח בחי' פקידת עקרה ילדה נפקדים ג"כ עתה עקרות בכל דור ודור עד ביאת משיחנו ב"ב וזהו וה' פקד את שרה הכתוב יגיד את שרה כלומר עם שרה פקד הקב"ה הרבה עקרות ועדיין לא נפסק ופוקד והולך עמה כל העקרות עד לעתיד ומזה ידמה המשכיל בנפשו כל דבר בעולם הכל נמשך מכלל הראשון והכלל הוא פתח לפרטיות הבאים אחריו ובזה יכול המשכיל להבין איך שגאולת מצרים מחובר לגאולה אחרונה ולא נפסק יום מיומים שלא ישיג בהם המשכיל בחי' יצ"מ ומשיג משם התלבשות אלהות איך לקרותו בשם עם זאת התלבשות בשמותיו וכינויו כמו שהיה בפתיחת הגאולה שנתגלו ויצאו מהעלם אל הגילוי שלשה שמות הרחמים אהו"ה אהי"ה הוי"ה זהו פתיחת וסבת ביטול הדינים של דינא דמלכותא בהמתקת אלף של אדנ"י להנצל ממיצר באם שמכיר ומשיג איך לקרותו יתברך באמצעות פעולותיו ובזה תולה בחי' הגאולה על ידי פדיון עיין בפ' וארא מה שביארנו שם פ"ה הפודך מארץ מצרים פדיון עשה הקב"ה טרם צאת בנ"י מארץ מצרים ע"ש ותבין נפלאות. סוף דבר הכל נשמע וזאת תורת האדם להשיג בפרטי מאורעותיו שמותיו וכינויו הקדושים להחזיר לו שבח והודאה לערך חלקי טובותיו ולא לקבל טובות הנאות לעצמו כ"א בכל פרטי חלקי הנס שנתרבה בקדושה יתן שמחה בלבו אשר כמו כן נתרבים פרטיות חלקי ירידה לסט"א ובזה נתרבה כבוד שמים והתפשטות השגתו בפי הבריות וזה תכלית בריאת שמים וארץ לכוון האמור ואפשר לרמוז בזמירות שבת שיסד הפייטן השמים מספרים כבודו וגם הארץ מלאה חסדו ור"ת "השמים "מספרים "כבודו מכ"ה להראות שע"י אורותיו ומופתיו להכות הסט"א בבחי' מחולקים נתרבה ונתפרסם כבודו יתברך ביותר וכמאמרם אימתי נתגדל ונתקלס שמו כשעושה דין ברשעים בהכות כסיל מאה ולזה גמר אומר וגם הארץ מלאה חסדו תיבת מלאה כבר רמזנו נוטריקון "מאן "לשלח "את "העם וכמדובר להיות שהסט"א מסרב וממאן לשלוח עם ישראל ממיצר שלהם כאו"א לערך בחינתו באמצעות זה מלא"ה הארץ פרסום כבודו ועוצם יכלתו בהראות פרטי חלקי הנסים וכבר רמזנו פ"ה אל מוציאם ממצרים ופי' בספר אור החיים מלשון מוציאם משמע שהוא מוציאם תמיד בכל שנה ושנה חוזר למציאות הראשון ע"ש ואני אומר אל מוציאם בכל יום ושעה ורגע לא נפסק יצ"מ כפי העת והזמן וצריך האדם לחבר פתח הגאולה אחרונה כמאמרינו לעיל והנה כמו אז בפתח הגאולה מצינו כתוב בתורה שהקשה פרעה לשלחנו והקב"ה עשה ככה בכוון והכבד את לבו לבלתי תת לכת עם הקדוש ממיצר שלהם כמבואר גם עתה אם יתבונן המשכיל וישים לבו ונפשו להסתכל על דבריו ופרטי מאורעותיו הקרים לו יומם ולילה לבבו יבין שלא פסק זה הענין ג"כ בחי' פרעה שלו מאין לשלחו ועומד זמן מה לשטן לו ויש כמה פרטי חלקי ההטבה טרם יפטור ממיצר ים שלו ולזאת ישים מגמתו להחזיר פרטי שבחים והודאות לערך חלקי ההטבות וכמוזכר "השמים "מספרים "כבוד אל ר"ת מכ"ה להורות באמצעות רבות המכות מספרים רבוי שבחים וגם הארץ מלא"ה חסדו ירצה על ידי מה שפרעה "מיאן "לשלח "את "העם בראותו רק מופת ואות א' כ"א הכבד לבו ועומד במרדו להמתין כמה מכות ובכל פרטי המכה נתרבה ונתגדל כח הקדושה וזהו וגם הארץ היינו בארציות ובמדריגות הנמוכים וגשמיים נתרבה ההשגה ומבינים משם חסדי אל העודפת על בריותיו ואפילו המעיקים השלוח להם הכל לטובתם ושלימותם להטיבם באחריתם ומעתה יתכן לך לדעת איך שהפליגו החכמים והרבו לספר לפרוט ולמנות מספר המכות רבי יוסי הגלילי אומר מנין אתה אומר שלקו המצרים במצרים עשר מכות וגו' אמור מעתה במצרים לקו עשר מכות ועל הים לקו חמשים מכות ר' אליעזר אומר מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב"ה וגו' אמור מעתה במצרים לקו ארבעים מכות ועל הים לקו מאתים מכות רבי עקיבא אומר מנין וגו' אמור מעתה במצרים לקו חמשים מכות ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות מה ראו החכמים על ככה למנות המכות במספר המרובה להורות האמור שכל או"א לעוצם הכרתו חלק כללות הנס לפרטי חלקים בכדי להרבות כבודו ולהחזיר רבוי שבחים לערך החלקים המרבה להטיב עם קרובו ישראל ואתה תחזה שמונה והולך כמה מעלות טובות למקום עלינו וט"ו דיינו כמספר י"ה כי יעקב בחר לו י"ה להיות לו לעם סגולה ועשה להם כל הטובות כפולות ומכופלות כמו שאמר על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו וגו' מלת כמה בהיפך אתוון צירוף מכה לרמוז כאמור על אחת כמה וכמה אותיות מכה ומכה שנתפלגו ממכה אחת לעשר מכות עשה העושה בחכמה נפלאה טובה כפולה ומכופלת למקום להראות חיבתו עלינו אשר באמצעות הכות עשר מכות יצא הדעת מהגלות ונתגלה ונתפרסם כבוד מלכותו אפילו בארציות ואפילו יתרו אמר עתה ידעתי כי ה' הוציא את ישראל ממצרים וכאשר רמזנו למעלה בפ' יתרו וישמע יתרו וגו' את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל מארץ מצרים אשר כל אומה ולשון בלתי אפשרי לצאת משם ומעולם לא פתח אסוריו והקב"ה שדד המערכות ופיו ענה בו להעיד את כל אשר עשה אלהים בריאת כל העולמות מראש ועד סוף הכל למשה ולישראל עמו בשבילם עשה ופעל ככה וזה לך האות כי הוציא את בני ישראל מארץ מצרים משם ראיה כי יעקב בחר לו יה כי חלק ה' עמו והם מוחא דאגוזא ומעתה בין והבן את הדברים מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך כמדובר ודוק ותבין: