Ohr HaMeir, Rosh Hashana 26

וכזה רמז הנביא הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וכו' הכוונה הבן יקיר לי אפרים כל ישראל מכונים בשם אפרים והוא תמיה המתקיימת והוא לפני ילד שעשועים ובודאי אין כוונתי להכביד עליהם משא כבד כ"א הכל לטובתם ושלימותם ומדי דברי בו זכור כלומר מה שאני מצוה שיאמרו לפני זכרונות כוונתי לטובת עצמם כדי שתבא זכרונם לפני וזהו דברי בו זכור כוונתי כדי שאזכרנו עוד לטובה ובמה בשופר כי עתה בראש השנה איתא בזוהר מקטרג עייל ואנעל פתחא ולכאורה צריך הבנה איזה פתח הוא נועל והכוונה להיות שחוזר עתה למציאות הראשון בריאה ראשונה וגם עתה מחדש הקב"ה עולמו בשביל התענוג שצופה לקבל מנשמות הצדיקים לזה עייל המקטרג ונועל זאת לבלתי יחדש עולמו בשבילם ובא בהלכות טוען ונטען מה הנאה יש לך מעובדותם ופעולתם משנה שעבר ואיה איפוא התענוג והשעשועים שקבלת מכשרון מעשיהם כיון שכל איש לדרכו פנה וזהו בחי' נעילת הפתח לבלתי יברא עולם מחדש וזהו מה דאיתא בזוהר ביומא דר"ה נפיק יצחק בלחודוי וקרי לעשו לאטעמא ליה תבשילין דכל עלמא ואלו הם תבשילין של המקטרג למצוא עונם לשנוא ח"ו מה כתיב ותכהין עיניו מראות כביכול ותכהין עיני ה' מראות על בניו ישראל מכללא דרחמנא ושכיב על ערסיה דדינא וגו' ורבקה כינוי לשכינה אמרה אל יעקב מוסב על כללות ישראל הנקרא עדת יעקב ופקידת ליה לאתערא איהו באינון מטעמים דיליה במעשה המצות וקישוט המדות ויעקב אתער מתתא מתלבש בצלותין ובעותין כלומר להורות גודל התלהבות והתעוררת תפלתם עד שנעשה מהם בחי' לבוש למעלה כנודע שמכל מעשה המצות נעשה לבוש לנשמה במקום העליון וזהו מתלבש שאלותין ובעותין והקול קול יעקב בההוא שופר ועתה תחזה גודל החיבה שחיבב הקב"ה את עם קרובו ישראל ונתן להם עצה היעוצה לערבב את השטן בההוא שופר. ואיתא