Ohr HaMeir, Rosh Hashana 28

ושא עיניך וראה הנרמז בפייטן ונתנה תוקף קדושת היום וגו'. ומלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין והכל לכוונה הנזכר להיות שהקב"ה יושב על כסא דין וצופה ומביט הנגלות והנסתרות של מעשה בנ"א אם ראוים לברוא בשבילם את העולם מחדש ונמצא כשדן את ישראל אם לברוא בשבילם את העולם ממילא כללות העולמות והמלאכים עצמם לא נבראו כ"א בשביל ישראל ולעשות מלאכתן להעלות תפלתן כנזכר בגלאנטי ממילא נתבטלים ג"כ כי אין צורך בהם ולזה המלאכים יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין על ישראל ומזה נמשך הדין ג"כ למעלה לפקוד על צבא מרום בדין שנבראו בשבילם ולזה בא הנביא להורות מעמדם ומצבם של עם קדוש ישראל שאי עיניך וראי כולם מוסב על עשיה הרוחניות וגשמיות וכל דבר הבאה לכלל הוי"ה כולם נקבצו באו לך עתה בראש השנה וממתינין על תפלתך ותלוים ועומדים בספק אם יבראון מחדש או לאו ואין לך מורא ופחד גדול מזה בשם אל הלב להרגיש בעצמו כאלו כולם נקבצו אליו ומבקשים ממנו עבור בריאותם כנזכר ובודאי לא פנה א"ע מכללותם להתפלל ולהתחנן כ"א עבור צרכיותיו הגשמיות וא"כ מה תהא עליהם של כללות העולמות והמלאכים העומדים על משמרתם לעשות מלאכתן לעטר ולנשק תפלתם להביאם לפני מלך המשפט ובודאי לא באלה חפץ ה' לתפלה כזו ונודע מכל הספרים שעיקר עובדתינו בתורה ותפלה ומעשה המצות רק לצורך גבוה להתפלל עבור חסרון עליון ובזה עיקר הכוונה בתקיעת שופר.