Ohr HaMeir, Rosh Hashana 3

או יאמר היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו ד"מ עיר שהעמידו צופה על מגדל גבוה לשמור העיר פן יבוא האויב ויכה אם על הבנים והנה הצופה עומד על משמרתו וכשרואה האויב מתקרב ובא אל העיר ירעים בקול קול עוז עצה וגבורה למלחמה לערוך מערכה שבא לשלול ולבוז וכשומעה קול דברים של הצופה אזי העשירים מתפחדים וייראו לנפשותם כי להיות כביר מצאו ידם ובתיהם מלא זהב וכסף ובגדים נאים ויראים פן יבוא האויב ויקח כל אשר להם ולא ישאר אחריו ברכה והנה מורא הנ"ל נוגע רק לעשירים ולא לאביונים אשר ביתו ריקן מכל ואין להם לפחד ולירא משוללות האויב כי לרש אין כל לקחת מאתו נמצא אם הצופה מכריז שמרו מהאויב ותולה הדבר בסבה אזי נתחלקים לשתי כתות העשירים מתפחדים והעניים כאשר המה מאז כן עתה וכנזכר לאפוקי כשהשומר עומד על משמרתו וקורא קול פשוט ואינו תולה מורא האויב בסבה ידוע כי אם מוציא קול מר אוי ואבוי הנה האויב מתקרב אל העיר אזי כללות העיר מתפחדים יחד עשיר ואביון מצעקת קול הכרוז כי בקול פשוט גם נפשות במשמע ח"ו ופן יבוא ויכה אם על הבנים וכולם שוים במורא כזה וילמוד מזה המוכיח בשער המזהיר ומצוה בטוב את עם הנלוים אליו הנה בוודאי אין אדם דומה לחבירו ומה שחסר זה לא חסר חבירו ועובדותיהם שונות זה מזה ואם יאמר המוכיח מוסר לקצת העם לערך בחינותם לא יטו אזנם אנשי זולתם כאמרם שהמה שלימים במדה זאת עם כן יאמר ויצוה בטוב הדבר אשר שוה לכולם ולכן תקנו הקדמונים לתקוע עתה בר"ח אלול קול פשוט השוה לכללות ישראל יחד עשיר ואביון כי בקול פשוט גם נפשות במשמע וכל או"א לערך בחינתו ככה מעורר לבו בקרבו ולזאת יחרד לב העם אפילו פחותי הערך העניים מתורה ומצות וחולים בטחונם על רוב עשרם עכ"פ ייראו לנפשותם פן משמעות הקול לנפשות ולזה רמז בתמיה מדבר היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו כלומר כיון הקול השופר הולך וחזק בקול פשוט וכולם שוים במוראו אפילו פחותי הערך המכונים בשם עם לא יחרדו בתמיה הנה שנים ראשונים היו טובים מאלה בהגיע ימים האדירים האלה עשו משמורים ומנדדים שינה מעיניהם כל הימים לרבות הלילות לפנות מחשבתם מהבלי הזמן להיות פנוים בפנימית מחשבתם לבלתי יאבדו חשבונם ביום הדין ומספר הימים לפניו ליתן דין וחשבון מפרטי ימיו ורגעיו משנה שעברה מה מעשהו בהם ולמה הוציא אותם שכל עצמם של הימים יצרו לעבוד בהם עבודת גבוה ולא לבטלה ח"ו להנאת תענוגות בנ"א אמרתי בדרך צחות על אותן האנשים הבאים אחריהם והולכים כקוף בפני אדם לעשות ג"כ משמורת ומנדדין שינה מעיניהם להיות להם תפארת מן האדם שגם מעבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות דאיתא בגמרא אית משמורה ברקיע ואית משמורה בארעא להורות שני בחי' משמורים הנזכר אישים המשכילים יראי אלהים משמרתם עומד ברקיע מורה שכליות ואית משמורת בארעא היינו משמורת המתפארים ומנשאים את נפשם במשמרותיהם משוקעים בארציות ובשאול תחתיות ואין לו ית' שום צד הנאה ממשמורים כאלה ואדרבה שצועק עליה ומקבל צער כביכול וכמאמרם ז"ל מלמד שהקב"ה יושב על כל משמר ומשמר ושואג כארי אוי שהחרבתי את ביתי ידוע צירופי אותיות נק' בתים ועל משמורים כאלו שואג כארי לומר שהחרבתי אותיותי ובתי' שקבעתי בפיהם ללא יועיל מוסר לא לקחו לעורר לבם בקרבם מצירופי אותיות והתיבות הצגים לפניהם אל עבודת הבורא ב"ה בתשובה שלימה לפניו טרם בא יום הדין והנורא והנה רבות בני עמינו לא ידעו ולא יבינו אל פעולות ה' ובמה נאוה להם לרצותו ולפייסו ומעונותיהם יתענו ועומדים על משמרתם לנדד שינה מעיניהם הנה בודאי גם מזה אל תנח ידך ומי יתן והיה לבבם זה כל השנה אמנם עכשיו צריך ביותר וזה דרך הישר אשר יבור לו האדם תכלית ועיקר התעניות ומשמורת הוא עד"ז מגודל טרדות פנות מחשבות מאימת הדין כל אוכל תתעב נפשו ואינו יכול לאכול וכן השינה מנודד מעיניו אפילו בהניח ראשו על כרים וכסתות לא חטפתו שינה והט למשל אזניך מלך בו"ד שנשא אחד מעבדיו ומהר בידו מדינה אחת לבלתי ירים איש את יד ורגל זולתו וכל כסף וזהב יביא לאוצר המלך והגביל זמן ליום הכסה בתשובת השנה יבא לביתו וצרור הכסף בידו ליתן לו חשבון מפרטי השנה וזה משפט המלך בהיות שלא עשה משמרת למשמרתו לשמר נזק המלך ואל יחסור כל בו יתחייב ראשו למלכות ואתה תחזה מה מעשה של איש שר ושופט שנשאו והגדילו המלך על המדינה כופל שמירתו לבלתי עשות היפך רצון המלך ויכלכל דבריו במשפט במדה ובמשקל שאל יוציא מעות אוצר המלך למותרות ולהנאת גופו אפי' פרוטה אחת וחש על היזק המלך יותר מהיזק עצמו מיראתו לפניו מעונש הנפש וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו לכן טרם שמוציא פרוטה להוצאותיו שוקל בפלס מאזני שכלו אם להוציא או לאו כי אח"כ ביום החשבון מהמעט נעשה הרבה וכזה נוהג כל השנה ובהגיע תור וזמן המוגבל יראתו ופחדו כפולה ומכופלת ויום ולילה לא ישבות מלערוך מחשבתו לסדר ספר חשבונו ולגודל טרדות ופנות מחשבתו אל עיון חשבונותיו אינו רעב ללחם וצמא למים ובלילה ההיא נדדה שינתו ואפי' עומדים לעד עיניו מעדני מלכים ומטה מוצעת בכל מיני כרים וכסתות יתעב נפשו בהם והם מגודל פחדו ומוראו מיום שיתן דין וחשבון וצריך להיות זך ונקי אחת אל אחת למצוא חשבון בלי שום טעות כראוי לפני כסא כבוד המלך והחי יתן אל לבו ללמוד קו"ח בן בנו של קו"ח עתה בימי הרצון מר"ח אלול עד יום הדין ל' יום בשנה חשוב שנה וימינו פשוטה לקבל שבים ועתה הוא זמן המוגבל מחשבונות של כללות השנה שעברה על מה הוציא פרטי ימיו ועתיו ורגעיו ומה עבודה עבד בהם את מלכו שעיקר כוונתו ית' ביצירת הימים והתחלקות העתים והחלקים בכדי לעבדו ית' בכל יום ויום ועת ושעה לפי מה שהיא ובזה כחם יפה להעלות התחלקות העתים למקום אחדותם להביאם לאוצר המלך מלכי המלכים ולהיפך כשמבלה עתיו ורגעיו רק לצרכיותיו הבהמיות ובורא עולם נשכח מלוח לבו נמצא מתחייב ראשו למלך שהוציא יומו ופרטי עתיו ורגעיו של הקב"ה הראוי להביא לאוצר המלך הוציא למותריו ולצרכיותיו ועתה אנה יוליך חרפתו וכלימה יכסה פניו ובהאיך אנפין יקום קדם מלכא אפי' אם אין משפט מות לאיש הזה ובפרט אם אשם נפשו ח"ו וחייב ראשו למלכות ואם ישים לבו ורוחו ונפשו לסדר חשבונו להיות נקי וזך לפני כ"כ ית' בודאי כל אוכל יתעב נפשו וינדד שנת עיניו אפי' באינו מתענה ועומד על משמרתו ברית ה' בלילות כי פנימיות מחשבתו טרודה לעשות חשבון עם נפש עצמו וזהו תכלית של עונות נפשו ומשמורים לנהוג עתה בימי הרצון וכזה צום בחר ה' ולא לכוף כאגמון ראשו ולבו בל עמו לא באלה חפץ ה' כי אין מלה בלשונם ונכונה בפיהם ואתה תחזה מאישים פועלי און בהתרמי שנהגו איזה תענית ועשות צדקה אפילו מעט מהרבה שהיה ראוי לעשות אזי ליום הכסה יבא ביתו ומעיז פניו בפני בעל חובו לומר כתבנו לחיים כתבנו בספר פרנסה וכלכלה וכדומה מצרכיותיו המרובים ולא שת לבו לאשם את נפשו על עונותיו המרובים שפעל ועשה כל השנה ועתה נדמה בעיניו בפרוע חובותיו המרובים במעט צדקה שעשה או ענות נפשו בתענית אחת או שתים וילך בכח ההוא להעיז פניו לומר ותשובה ותפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה ולא השיב אמריו אל לבו איה איפוא התשובה התפלה הצדקה שהרבה עשות ועדיין לא פרע חובו אפילו מאלף ונמצא דובר שקרים לנגד עיניו יתברך ומהראוי כל או"א ישראל שנגע יראת אלהים נגד פניו בראותו שיום ה' הגדול והנורא ממשמש ובא לא פחות ל' יום קודם לפשפש מעשיו ולעלות זכרונו נגד פניו ממעשיו ותחבולותיו שפעל ועשה כל השנה וידע נאמנה אם צעדיו ומעלליו נשכחים ממנו הלא לה' לזכרון וגם להיו חציו שנונים שיוכל להוציא דבור לפני המלך המשפט ותשובה ותפלה וצדקה ירבה ואם לא קיים שלש אלה כל השנה כולה ישתדל על כל פנים עתה קודם ר"ה לקיים אפי' קצת בתשובה ותפלה וצדקה כראוי ונכון לו בכדי שלא יבוש מלהרים ראש לומר ותשובה ותפלה וצדקה ולבד מזה ידע אדם נאמנה תועלתו הגדולה והנשגבה שגורם עתה עם התשובה התפלה והצדקה לחלץ נפשו וכל העולם ממות ובא וראה מה דאיתא בספר רזא מהימנא שביאר ענין מחצית השקל ומהראוי לכתוב חצי השקל אכן בזה החצי שקל שנתנו כופר לנפשם עשו פירוד בין הדביקות בצירוף אותיות מ"ת ונעשה צירוף מחצית ודפח"ח: