Ohr HaMeir, Rosh Hashana 34

ושלמה המלך רמז בחכמתו מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל ופירש"י עובד האדמה ישן וערבה שינתו עליו יש לרמז על דרך שדרש בזוהר ע"פ מלך לשדה נעבד והקב"ה נקרא עובד אדמתו שכל בנין קומתם נבנה מנה"י דז"א כנודע למשכילים וזהו הכוונה בנסירה עשרה מדות דנוק' מעשרה פרקין דנה"י דז"א להביאה לפני ז"א וכ"ז נעשה באמצעות השינה ואנו בנ"י על ידי התקיעה מעוררין הז"א משינתו וכבר הקדמנו מהות השינה להיות עתה בר"ה חוזר למציאות הראשון תחלת הבריאה וכיון שמסתכלין על מעשה בנ"א ותחבולותם מה שפעלו ועשו כל השנה שעברה ואם לא נמצא בידם מע"ט להתפאר במעשיהם זהו בחי' השינה הסתלקות המוחין והנה כאשר בבריאה ראשונה זכרנו למעלה האבות הראשונים אברהם יצחק ויעקב המה עשו קדימת רצונו העולם בשבילם כמו שאנו אומרים בתפלת המועדים בגלל אבות שעשו רצונך שהם עשו הרצון לברוא העולם בשבילם ככה עתה החיוב מוטל על כללות עם קדוש ישראל לתקוע שופר לעורר ז"א משינתו בהוציא ההוד דאימא עם מוח בינה וסטרא דגבורה וכו' ולהחזיר' בראש ז"א ואז ינתן לרחל על ידו הדינין מתוקים אשר חידש ומיתקם בזווג או"א שעשה בשינתו והיינו בקול השופר הכלול מג' בחינות אר"מ מדות האבות שלשה והקול הזה ממשיך הבל הבא מהכתר עד עולם התחתון ועיין בכוונות שמונה והולך בחי' המתוקים בג' מקומות כיצד מתוק הראשון ע"י זווג הראשון דחיך וגומר ורי"ו זה עובר דרך השופר וממתיק הדינין אח"כ מתמתק מיתוק שני בעבור הקול בחניכי' וגו' וחוזר טעמו כצפיחית בדבש שהוא מספר ש"ו משופר ואמרתי רמז באפר מאן "דדמוך "בראש "שנתו ר"ת דבש להורות האמור שבאמצעות שינת ז"א מתמתק הדין וחוזר טעמו כצפיחית בדבש שהוא מספר ש"ו משופר שאנו ישראל מעוררים בתקיעת שופר ולזה אסור לנו לדמוך בראש השנה ואח"כ מתמתק מיתוק שלישי בעבור הקול בשפתים ובעת שמתאדם פני התוקע ממקורות הקולות היוצאים ומאדמים פניו מהתעוררת הפנים העליונים וכו' ומעתה תחזה אשר בפרטי התנועות שאנו מעוררים למטה ככה נתעורר למעלה וכ"ז מחסד אל נתן בידינו כל אלו התיקונים להמתיק הדין במקום עליון והכל תולה בבהירות המדות וקישוטם וכמו שזכרתי במ"א ענין זכות אבות הכוונה לשון זכות ובהירות מדות האבות שכל או"א מישראל צריך לקשוט מדותיו להשריש בקרבו זכות ובהירות מדות האבות שלשה לאהוב אהבת הבורא ב"ה ולירא שמו הנורא ולהתפאר בת"ת הבורא ב"ה לשלול מדות הפכיים ואם רואה שהסכיל עשות עכ"פ יקבל ע"ע מכאן ולהבא להכניס בקרבו מדות האבות שלשה ובזה כחו יפה לעורר זכות האבות בהירות מדותם חג"ת הכלולה בקול השופר אר"מ ומעתה תאיר עיניך בכוונות התקיעות דאיתא בכוונות ויתקע תקיעה אחת ויכוין שאברהם שהוא החסד דז"א הנעשה חכמה שהוא הישן כי יצא ממנו הנצח ע"ש עומק הדבר וכלפי דברינו הנאמרים בהסתכל על מעשי בני אדם ונראה שתמה בהם זכות אבות ולא השרו בקרבם מדות האהבה בשלימות ממילא נסתלק מוח החסד דז"א ונעשה ישן כ"י כי אין מי שיברא בשבילם העולם ולכן אנו מעוררים בתקיעה מדות אברהם כאשר מאז בתחלת הבריאה האבות עשו רצונו כן עתה בשברים יכוין שיצחק שהוא הגבורה דז"א הנעשה בינה שהוא הישן כי יצא ממנו ההוד ג"כ ע"ד הכוונה הנזכר כאישן צדיק בארץ לאחוז במדות היראה הרוממת נעשה ישן כביכול ועתה ע"י ההכנה שאנו מכינים א"ע לעובדו ביראה מעוררים הז"א משינתו לברוא העולם בתרועה יכוין שיעקב ודוד שהוא הת"ת דז"א שהוא הישן וכו' ג"כ הכוונה ע"ד הנזכר שעיקר הבריאה בשביל ישראל בכדי לקבל מחמתם התפארת וכנזכר בשם המגיד זללה"ה יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו עיקר כבודו שעלה ברצונו לברוא העולם ישמח ה' במעשיו שצפה התענוג והשעשועים שיקבל ממעשה הצדיקים וישמח לקראת הפקחים וכיון שמסתכלין עתה על מעשה בני אדם ואין מגיע מהם בחי' ההתפארת ממילא נעשה ישן כביכול ולכן עתה אנו מעוררים את לבנו ורוחנו ונפשנו בהכנה רבה לעובדו שכם אחד לייחד שמו בעולמו מכאן ולהבא כל מה דאפשר ובזה אנו מעוררים מדות יעקב ודוד וכנזכר במאמרם ע"פ אשרי העם יודעי תרועה ונתעוררו וכי אין אומות העולם יודעים להריע כמה קרנות יש להם אלא שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים וכבר בארנו הענין למעלה והכוונה בתרועה גופא המורה דין והיינו בהיות שנעדר מהם לערך מעשיהם בחי' התפארת אזי נעשה ישן ואין לו כ"י מוחין לחדש עולמו וכיון שאנו מייראים לנפשינו להכין לבנו לדרוש ה' בכל פרטי עובדותינו בזה כחנו יפה להחזיר המוח לברוא העולם מחדש וזהו שהן מכירין לפתות את בוראן בתרועה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים כי מן הקבלה ואילך גורמים רצונו יתברך מחדש לברוא העולם בשבילם ונתעורר משינתו ובאמצעות קולות השופר תבנה ותכונן קומת השכינה בעשרה מדרגותיה מפרקין דז"א כנזכר ומקבלת המוחין ע"י המיתוקים האלו ואח"כ נעשה בחי' הייחוד הראוי כנזכר בפסוק כי יקח איש אשה חדשה נקי יהיה לביתו שנה אחת מול זה רמז שלמה בחכמתו מתוקה שנת העובד כמבטיח ואומר הגם שעתה בר"ה סוד הדורמיטא המורה דין בחי' הסתלקות המוחין ותתיירא לנפשך מי יכול לעמוד בפני הדין הגדול והנורא לזה רמז אדרבא מתוקה שנת העובד מוסב על הקב"ה שהוא הישן ובאמצעות השינה ניתנה לרחל הדינים מתוקים אשר חידש ומיתק' בזווג או"א שעשה בשינתו מתוקה שנת העובד הוא הקב"ה הנקרא עובד אדמתו ומלך לשדה נעבד שנבנת ונתקנת בעשרה מדותיה הקדושים בי"פ דנה"י ומקבלת הדינים כמתוקים הנעשה באמצעות השינה יכול להיות אח"כ בחינת היחוד ולזה גמר אומר אם מעט ואם הרבה יאכל ידוע אכילה מתייחס בלשון זווג כלומר יהיה מה שיהיה אם מעט ואם הרבה על כל פנים יגרום באמצעות זה בחינת יחוד בעולם וישפיע שפע וברכה עליונה מרום המעלות עד מדריגה התחתונה אמן סלה נ"ו: