Ohr HaMeir, Ruth 14

ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת ומי הוא נערו חנוך מט"ט ועל דרך דאיתא בז"ח כתיב ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים מגו עלמא דא דב"נ ואתמשיך חנוך זעיר זעיר עד דאתעביד מה דאתעביד ושארי בדוכתיה כו' חנוך עביד ליה הקב"ה בזמנא דנטיל לי' מאתריה וכו' וקורא לו נער ובגיניה וכו' וקיימא לגביה עילאה ותתאה עילאה בההיא רוח וכו' ותתאה כלילו דאתכליל מסטרא דכלא כלולה ומסטרא דאתנטיל מתתא כתיב חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה חנוך לנער דא הוא מט"ט דמשיך ליה הקב"ה מתתא ואנהיג ביה למיתב לעילא על פי דרכו לפום אורחיה דתתא וע"ד גם כי יזקין לא יסור לא יעדי מההוא אורה בגין דאית לאתמשכא לתתא ובזהר חדש שיר השירים נתפרש יותר הענין להמעיין שם אמנם כלל הדברים להיות נער מט"ט דכלא מתתא ועילאה ולכן גם כי יזקין לא יעדי מההוא אורח לפום אורחיה דתתא ודבר גדול ומוסר השכל מרומז בכאן וכ"ז נרמז בכתוב ויאמר בועז מדתו ידוע לנערו הידוע דאתכליל מעילא ותתא וזהו הנצב על הקוצרים דייקא כלומר נצב ועומד על הקוצרים הן המה צדיקי הדור הנקראי' מחצדי חקלא הכל תולה בהכשר מעשיהם הטובים ככה מעוררים למעלה כי באתערותא דלתתא אתער לעילא ועיקר שאלתו למי הנערה הזאת ואיתא בז"ח תיאובתיה לשאלה עלה דרחימו בה יובן ע"ד דאיתא בזוהר ר' אבא שלח לר"ש אימת זווגא דכ"י במלכא קדישא שלח ליה וגם אמנם אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה וכו' בזמנא דנטל מבי אבא ולא בזמנא דנטלא מבי אמא והנה מדת בועז צי"ע למעלה וגם בועז התחתון צדיק הדור ונפשו שוקקה להשתדל ולהתאמץ תדיר בזווג השכינה הנקרא זאת וזהו למי הנערה הזאת מוסב הדבור על השכינה אם מקבלת מבינה הנק' מי או מאבא ובאמת יש הפרש גדול בזמנא דנטלא מבי אבא או מבי אמא כדברי הזוהר הנ"ל וכנז' בז"ח תיאובתיה לשאלה עלה דרחימו בה כי בודאי כן דרכו של צדיק נכספה וגם כלתה נפשו באהבתה דרחימו בה דייקא לשלול אהבה זולתה מדחי' בב' ידים מפנימית מחשבתם כלפי דבריו מגיד משנה השיב נער הידוע חנוך מט"ט דאתכליל מתתאה ועילאה להתפאר במעשיהם של התחתונים: