Ohr HaMeir, Ruth 4

ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה. ופירש"י למה נאמר הרי כבר נאמר ותשב משדי מואב ומהיכן תשוב אם לא תצא מן המקום אשר היתה שם אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום ניכרת ועושה רושם פנה זיוה פנה הדרה פנה שבחה. ירצה לרמוז עפ"י הדברים הנז' שאין שום דבר בעולם שלא נתפשטו לשם מאותיות התורה ונ"ק ומזה מקום חיותם וכיון שבא איזה צדיק העובד את הבורא ב"ה בכל לבו ובכל נפשו ומשים עיקר מגמתו להעלות אברי השכינה שנתפשטו לרום מעלתם אשר היה שם אהלה מתחלה וכן דרכם של הצדיקים האמיתים בהכרתם החזקה לכל מקום שנתנו עיניהם להסתכל ולפעמים כשמתרמי אפילו על דבר מכוער וכדומה גם שם לוקחים לעצמם רמיזא דחכמתא ומשיגים שם התלבשות אלהות כי פני ה' אפי' בעושי רע יש שם בחי' פני ה' מאותיות התורה המלובשים לשם וכחם יפה בעיניהם למשוך משם אלו האותיות וממילא פנה זיום פנה הדרם שמשכו תחלה באמצעותם חיות ועתה לאפס ותוהו נחשבו בהעדרם. ומעתה חש תשכיל לדעת ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלותיה כי נעמי וכלותיה רומזים לאותיות הוי"ה ב"ה כאשר יתבאר לנו אי"ה לפנים ע"ש ועתה בהסתכלות הצדיק לאותו מקום המלובשים שם גורם יציאה ומעלה למקורה וזהו ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה ונודע תיבת יהודה צרוף הוי"ה ואות ד' באמצע מורה היות מה שהיה תחלה פני ה' בעושי רע בהתלבשות בחינת דלת בחצונים ועתה נתעלו ונגבהו איברי השכינה לשוב אל ארץ יהודה דייקא וכ"ז אפשר לרמוז בדברי רש"י למה נאמר הרי כבר נאמר ותשב וגו' אם לא תצא מן המקום שהיתה שם אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום ניכרת כלומר מה שהצדיק מוציא בהכרתו החזקה אותיות התורה ונ"ק המלובשים במדריגת הנמוכים ניכרת ועושה רושם ומה היא הרשימה לזה גמר אומר פנה משם זיוה ופנה הדרה ופנה שבחה כי אותיות התורה ונ"ק זהו זיום ושבחם והדרם שמקבלים מהם חיות מעט והצדיק פנה משם כל ולא השאיר אחריו ברכה ועושה רושם ודאי כמבואר ודו"ק: