Ohr HaMeir, Shavuot 3

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי וכבר דברנו מזה בפ' יתרו ע"ש ועדיין אנו צריכין למודעי. והכוונה כי הנה אחד היה אבינו הראשון גבוה מהארץ עד לרקיע קומה גבוה ורמה שיכול לחבר ארץ ושמים מורה שני מדריגות שכליים וארציים כאשר זכרנו בשם המגיד זללה"ה שביאר מאמרם ז"ל אדם הראשון מארץ עד לשמים היינו שהיה לו בהירות השכל לחבר שני בחינות הנ"ל הכנויים שבשמים ובארץ והוא היה יחידי ומלא קומתו נכללים בכח נשמות כללות ישראל ואחר כך נתחלק לאבות שלשה ונתפלגו לי"ב שבטים ואחר כך לשבעים נפש ואשר כך לת"ר אלף רגלין כי כן עלה ברצונו הפשוט בבריאת עולמו לקבל תענוג ושעשועים מחלוקי דעות מרובים שאין דעתן דומה זה לזה וממילא מקבל חלקי בחי' תענוגים מכל אחד ואחד מישראל המכין את לבו לדרוש את ה' והנה כללות הנשמות היו כלולים תחלה בכסא כבודו יתברך ושם הם עדיין באחדות ולא מקבל הקב"ה פרטי התענוגים כ"א כשבאין לבחינת פירוד והיינו מדות יסוד עלמין שממנו פרחין נשמתין ואי' בזוהר שבשפלנו זכר לנו רזא דמלה שבשפלותא של אדם זכר יזכרנו לטובה והיינו בחי' יסוד שפלה של אדם היושב על כסא כי ידוע למשכיל שיש שני בחי' זווגים זווג עליון וזווג תחתון מזווג עליון נבראים מלאכים ומזווג תחתון נשמות ישראל וזהו שבשפלנו הכינוי ליסוד משם זכר לנו ומכאן מתחיל עיקר התענוג שצפה לקבל חלקי דעות ישראל העובדים את ה' באמת ואין מלאכתן מלאכת ה' בידם רמיה ורומז הכתוב מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך וכבר בארנו מזה וארמוז בקיצור מאשר כינוי לעולם הבינה הנקרא אשר הוציאך מארץ מצרים שמנה לחמו לחם ו' הרומז ליסוד שמן ומושך משם הטפה והוא יתן מעדני מלך עליון לקבל תוספות תענוג מחלקי הנשמות שפורחין ממנו וכמו שאירע בנשמות ישראל נוהג הענין ג"כ בבחי' הזמן כללותם ואחדותם היו תחלה בשבעה ימים הקדמונים וכאשר בארתי במקום אחר ימי שנותינו בהם שבעים שנה והכוונה אותן הימים שפרטי השנים שלנו נמשכים משם והיינו זי"ה בהם ובכל אחד מהם נכללים שבעים שנה של כל או"א מישראל הכל היה בכח באותן הימים אמנם בסבת התגלותם בעה"ז בהמשך הזמנים של שית אלפי שנין מוציא מן הכח אל הפועל פעולת כל יום בפרוטרוט ובאמת כללות אלפי שנין אינם רק ז' ימים הקדמונים ולעתיד יחזרו לשורשן ולמקורן כאשר בתחלה טרם צאתם מכח אל הפועל. וע"ד שזכרנו פ"ה: