Ohr HaMeir, Shemot 10

בפסוק ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה. להבין הענין נראה בהקדם מאמר הזוהר חדש ת"ח ה' אלהים שם מלא על עולם מלא דקיימא איהו בלחודוי ואתעטיר בגויה בגין דלא אשתכח בההוא זמנא עמא ולישן על מה אתעטיר כיון דאתו ישראל וקיימו על טורא דסיני וקבילו אורייתא כדין אתעטר שמא שלים עלייהו דישראל ואתקרי אלהיך וגו' כיון דקבילו ישראל אורייתא ם סתימא דהוה אסתים בגויה בההיא שעתא אתפתח ואתמשך לאנהרא לתתא ומן אות ם אתפתח ואתמשך ואתעביד אות ך ועל דא תנינן ברזא דאתוון שעורא דאות ך כשיעורא דם' סתימא ע"ש כלל הנשמע מדברי קודש אשר באמצעות מעמד הקדוש שעמדו בנ"י על הר סיני וקבלו את התורה נעשה ונשלם משם אלהים סתם שם מלא עלם עול מלא ואין אדם בארץ לקרות ולכנות אלהותו ואדנותו יתברך עליו ובהיות עם קדוש מקרבין א"ע אל התורה והעבודה אזי נקרא אלהות עליהם ולא על זולת עמים ואז נעשה משם אלהים סתם אלהיך לכנות שם אלהות עליך דייקא וכדומה מצאתי ראיתי כתב הרמב"ן על פסוק אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך ופירש כל אותות ומופתים שהראיתי בתוככי מצרים בשביל ישראל והוצאתי מעבדות לחירות בכדי שאקרא ה' אלהיכם דייקא והנה כבר נודע היות ענין יצ"מ נוהג תמיד בכל עת באופן שיתבאר אי"ה וצריך איש הישראלי לחבר גאולת מצרים לגאולה אחרונה שהוא עיקר וגאולת מצרים טפל לה עיין מדרוש זה במקומו ותבין נפלאות ובהיות לו התפשטות השכל והמדע לעמוד כעמודא תקיף דכולא בלתי מתמוטט לנטות מעבודתו ממקרי ופגעי הזמן אם טוב ואם רע יאמין באמונה שלימה שהכל מאת ה' היתה זאת בהשגחה פרטיות לצורך השלמת תיקונו ומי שחכמת אלהים בקרבו מקשר החכמה אל כל פרטי עובדותיו ומכניס בהם הארה אל כל בחי' התחלקות עתיו ורגעיו וע"ד שיתבאר לנו אי"ה במקום אחר פי' הפסוק בני יששכר יודעי בינה לעיתים וכפירש"י בני יששכר הגדולים בחכמה וגדולים בתורה הם הם המקשרים את. הבינה לפרטות העתים לעבוד את הבורא ב"ה בכל בחי' התחלקות העתים כפי מה שהוא אם טוב ואם רע נתנו עצות למצוא מרגוע לנפשם איך לעבדו יתברך עם עת כזאת להבין שהכל בחכמה עשה ובהשגחה פרטיות לצורך תקונם והשלמת נפשם ובהיות כן שמעלה ומגביה התחלקות העתים והרגעים אל הבינה שהיא למעלה מהזמן אדרבא ריבוי התחלקות הזמנים נמשכו מעולם הבינה. ולמטה ושם במקורם הכל נמתק וממילא יוצא מהגלות ומיצר שלו באשר הוא שם ומעתה בין והבין מה הוא בחי' המוציאו מן המיצר הכל נמשך בהיות לו התפשטות הדעת להבין ולהשכיל דלית אתר פנוי מנ"ק הם איברי השכינה והאמונה תקוע בלבו שהקב"ה שולח לו כזה בכוונה לטובתו לכפול שכרו משלם בהיות שמעלה משם נצוצות קדושות המלובש להחיותם ובהעדר לאפס ותוהו נחשבו וכמו אז בפתח הגאולה ביציאת מצרים הוציא משה את ישראל ממיצר שלהם כן עתה בכל דור ודור עד גאולה אחרונה בחי' דעתו של אדם המשכיל הוא המוציאו ממיצר שלו הפרטי: