כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה יש לפרש מוסר השכל אזהרה לצדיק לעשות לפיו מחסום לכפול שמירתו מלהוציא דבור שאין הגון כי בחינת שפתים של אדם בחינתם כמו חוט השני אשר חכמי' הגידו שהוא סימן מובהק אם נתלבן בידוע שנתכפרו עונותיהם של ישראל ואם לאו לא כמו כן שפתים הכל תולה במוציא דיבה לרעה או לטובה גורם ככה בעולמות עליונים כאשר נדבר מזה אי"ה לקמן אשר מאוד ומאוד יחרד האיש וילפת שלפעמים נכרז איזה כרוז למעלה ולא נגמר לצאת לידי פעולה כי אם באמצעות דבורי התחתונים כמו דאיתא בזוהר ואם כן מה מאד צריך המשכיל לשמור פיו ולשונו שלא להוציא משפה ולחוץ כי אם דברי זכות ולא חוב ח"ו בכדי שלא יגרום הנ"ל ומעתה תבין רמז הכתוב אשר בעצה יגיד ובאזהרה כיון שכן אשר כחוט השני שפתותיך כמדובר א"כ מאד צריך לשמור פיך ולשונך ומדברך דבורים היוצאים יהיה נאוה רק דברי זכות ודו"ק:
אור המאיר, שיר השירים 14
Ohr HaMeir, Song of Songs 14
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.