Ohr HaMeir, Song of Songs 15

שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים ופירש"י שני שדיך המניקים אותך זה משה ואהרן הרועים את צאנם בשושנה ומדריכים אותם בדרך נוחה וישרה להבין הענין עיין בדרוש פסח שם הרחבנו ביאור איך יציאת מצרים תחתון תולה ביצ"מ העליונה כל התורה בכלל ומצותיה והמועדים אשר דבר משה לבני ישראל הכל תולה ביצ"מ עליונה והשתלשלות המצרים עד עולם עשיה להיות מיצר רע לעומת מיצר הקדושה ובהעדר זאת לא נתן לנו את התורה שיקבל שעשועים מעם קרובו ישראל כיון שאין בחינת רע בעולם וכבר נודע מספרים כמו שיש התחלקות הגבולים גבול הקדושה וגבול הרשע כמו כן בגבול הקדושה גופא מוכרח להיות ג"כ שתי בחינות אל חסד וגבורה מדות שונות זה מזה והכל בחכמה עשה כי כן גזרה חכמתו לקבל עם קרובו ישראל תוספת תענוג שמגיע אליו יתברך מפרטות דעות כל אחד ואחד מישראל שאין דעתם דומה זה לזה וכל איש הישראלי עובד אותו יתברך לערך מדתו ועוצם הכרתו אם במדות האהבה או יראה וכדומה לערך אחיזת נשמתו במדות הקדושים והם הם העושין רצונו של מקום לבריאת העולמות כמוזכר למעלה בדרוש של פסח בשם המגיד זללה"ה בגלל אבות שעשו רצונך כלומר הם עשו רצונך לברוא העולם בשבילם וכשרון צדקותם ע"ש וזהו שני שדיך ופירש"י המניקין אותך זה משה ואהרן ידוע עבודת אהרן בכהונה גדולה מדת החשד ומשה רבינו בחי' לוי מדת גבורה שני שדים אלו תואמי צביה משמעו לשון רצון כלומר שתי מדותיה בחינת חו"ג מתאימים ומשלימים רצונו יתברך בבריאת עולמות באמצעות התחלקות מדותם ועובדותיהם התולה במדותיהם השונים זה מזה ניתוסף אצלו ית' תוספת תענוג והן המה מניקים ומשפיעים לרעות את צאנם צאן ישראל הרועים בשושנים לשון שינוי כלומר מדריכים אותם בדרך נוחה וישרה כל אחד ואחד יאחז דרכו לילך בדרך המלך לערך מדתו ואחיזת נשמתו וזה עצם התענוג שצפה הקב"ה לקבל מכם ישראל שאין דעתם דומה זה לזה ונמצא כל או"א מישראל גורם בחינת תענוג פרטי אליו יתברך ודוק: