על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחובות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי והקשה בזוהר במשכבי מהראוי לכתוב ולא על משכבי ודרש בזוהר שנאמר על בחינת היחוד שהוא בגלות הנקרא לילה והוא תרעומות השכינה כ"י על העדר היחוד ע"ש לפי עומק עניינו. והנראה לפי ענינינו וקט שכלנו כי עינינו הרואות רבות בני עמינו אפילו כשרוצים לגשת אל עבודת הקודש אזי לבם חסר ואינם יודעים בעצמם לאן מחשבתם פונה על ימין או על שמאל ואינם יודעים מה המה חסירים בעבודת הבורא וזאת הגורמת העדר תיקונם ועיקר העבודה שבלב זו תפלה ג"כ חסר מהם כי אינם יודעים על מה להתפלל ולשאול לפניו יתברך לתקן למלא חסרונם ע"כ מה מאוד צריך האדם להשכיל עשות דרכיו בחכמה ודעת ואל יפנה מחשבתו מרוממות אלהותו יתברך אפילו כמעט רגע מעבודת הבורא יתברך ולהתבונן תמיד לשקול בפלס מאזני שכלו איך הוא מרוחק עתה מהתלהבות הבורא ומשוקע בחצונים כפי העת והשעה ולפעמים יראה ויבין בחינה אחרת איך שהוא מרוחק מהבורא ב"ה בשנותו את טעמו וריחו בבחינה אחרת מלפני אביו שבשמים כ"ז היא חובת גברא לכלכל דבריו במשפט וכמו שמרגיש בעצמו חסרונו ומיצר את נפשו על שנותו את טעמו לפני אבי מלך שבשמים כמ"כ יקרב א"ע אליו יתברך בתחנה ותפלה לשאול על נפשו למלא חסרונו ויתן לו לב טהור לעובדו באמת ותמים ולדעת איך יתקן מה שפגם ומה שלבו היה חסר עד הנה מול זה בא הרמז בכתוב על משכבי בלילות כלומר על בחינת היחודים וצרופים שעשית בקליפות וחיצונים בקשתי כלומר לזאת עיקר בקשתי את שאהבה נפשי שאדע בעצמי מה אהבה נפשי וכנ"ל שיש לך אנשים כאלה שאינם יודעים בעצמם מה שאהבה נפשם בעניני עבודתם את הבורא ברוך הוא ולזה רמז שלמה המלך עליו השלום מוסר השכל נגד חסירי לב בקשתי ולא מצאתי כנזכר שאינו יודע מה לבו חסר ומל מה יתפלל וישאל לפניו יתברך. ואסובבה בעיר ידוע מאמרם ז"ל עיר זה הגוף הנה עיר קטנה לראות ולחפש במלא קומתו אם הוא מוכן ומוכשר להשראת אלהות ואל ימצא מום ממגע נכרים אפילו באחת מהנה מפרטי איבריו ויאבד טובה הרבה היינו שיגרש שכן טוב השוכן בקומתו כי משכן ה' המה בני ישראל וכל אשר בו מום לא יקרב אינו יכול לקרב א"ע אליו יתברך ואחרי השתדלותו והתאמצו לחפש ולבדוק מלא קומתו לבל יראה ולבל ימצא שום מדה מגונה משבעה תועבות אזי יתכן לו באמת לקרב אליו יתברך ולהשרות אלהות בקרבו לזה גמר אומר יגעתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי כללות האלף בית שאהבה נפשי והיינו לתקן ולהעלות האותיות שעשיתי עמהם צירופים בעוסקו בצורכי הגשמיים כי זאת תורת האדם בתורה ותפלה כאשר דברנו מזה כמה פעמים ורמז בדבריו הקדושים לדעת מה יעשה ישראל אחר היגיעה וטרחא ובא באמת על השגה אמיתית מה היה לבו טהר בעיקר העבודה אל יתן דומה לנפשו וירפה א"ע אפי' מעט רגע כ"א יעורר לבו בקרבו לענות בה כל ימי חייו וזה אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמו ואל חדר הורתי כלומר זאת היא עבודתי מאז עד עולם לאחוז במדה זאת מה שהיה תחלה חסר וכמעט שעברתי מהם על דעת קוני ומעתה אחזתיו ולא ארפנו עד שאעלה ואגביה אותה אל השורש מרוה שבתה וזהו בית אמי ודאי עולם הבינה ואל חדר הורתי היינו מקום שהיה תחילה בסוד הריון ובין והבין הדברים:
אור המאיר, שיר השירים 9
Ohr HaMeir, Song of Songs 9
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
