Ohr HaMeir, Terumah 1

וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בנ"י ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ופרש"י לי לשמי ויובן ע"ד דאיתא בזוהר שדרש הסבא ע"פ צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו והקשה מהראוי לאמר במלך שלמה ובעטרה שעטרה כיון שבחי' העטרה היא דבר נפרד ממלך שלמה ועיקר העולה מדברי קדשו כי באמת מי האיש אשר יעלה במקום קדשו לראות ולהסתכל במלך שלמה שהשלום שלו והלא לית מחשבה תפיסה ביה כלל והוא יתברך אל מסתתר ונעלם מכל רעיון ובלתי אפשרי לבא לאיזה בחי' השגה ולראות ראיה שכליות במלך מלכי המלכים כ"א באמצעות התלבשות השכינה כאשר יתבאר לנו אי"ה לקמן וזהו צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה ואולם במה נאות ויתכן לו לאדם הגשמי לראות בשכל הנעלם מכל רעיון לזה גומר הכתוב בעטרה שעטרה לו אמו כנוי לשם השכינה שנקרא עטרה ובאמצעות התלבשות אורות הבהירים והרמים בשכינת עוזינו שהיה דמות דכל דמיונות נתחזיין בה ומזה יתכן לו לראות ולהשיג אפס קצת כמציץ מחרכים ומעתה בין תבין דברי רש"י ויקחו לי תרומה לי לשמי כלומר אי אפשר להם ויקחו לי כי אם באמצעות שמי כמדובר ודוק ותבין ורמז הכתוב וזאת התרומה אשר תקחו מאתם כלומר כלפי דברים הנאמרים ויקחו לי לשמי וזה קאי באמת בעבר ובעתיד זאת עבודת בנ"י ותכלית ביאתם לעוה"ז למינדע לברייה כדברי הזוהר חדש שזכרנו למעלה בפ' משפטים ע"ש לזאת באזהרה לצדיק בא הקב"ה וידבר ה' אל משה דבר אל בני ישראל ללמדם אופן עבודתם שישנה תמיד בכל עת ובכל זמן לפני הבית ולאחר הבית והעיקר לבנות קומת השכינה ולכן נקראו תלמידי חכמים בנאים ע"ש שעוסקים תמיד בבניינה של עולם היא השכינה שנקרא עולם מלישנא דעולימא ויש איברי השכינה כ"י בכל המדריגות כולם הן ברוחני ובגשמי המה אותיות התורה אשר בה איסתכל קב"ה וברא עלמא וממילא יש אותיות התורה בכל דבר שבא לכלל בריאה והחיוב זה מוטל על כל אחד ואחד מישראל לערך עוצם הכרתו ואחיזתו בקומה השכינה ואותיות התורה איש אחד לא נעדר שלא יהיה לו בהם אחיזה וכמוהו מוטל עליו לבנות קומתם והיינו להעלות איברי השכינה ואותיות התורה למקומם לשורשם ואחרי שתשלם זה הבירור מכל וכל ותתרוקנה קומת הסט"א כאשר יוציאו בני ישראל יקר מזולל המה הנ"ק המלובשים בה אזי יבאו ימים המקוים לנו משומר ישראל אמנם טרם תשלום הבירור אנו בני ישראל אי אפשר לנו ליתן דומה לנפשנו להתרפה מהתורה והעבודה אפילו כמעט רגע ח"ו ואין שום תירוץ בעולם לומר שיש בטילים הרבה ממקרי ופגעי הזמנים ומצרכי עם ישראל המרובים וכבר הוכחתי על פניהם בפרשיות הקודמות שאין זה טענה מן ההודאה שאנו מחוייבים להודות ולהלל שמו יתברך תמיד ואדרבא מהם ובהם יכול המשכיל ליתן עצות ומרגוע לנפשו בבחינת עבודתו עבודת הבורא כמוזכר למעלה פ"ה לא נגרע מעבודתכם דבר ע"ש וזה הוא כלל גדול בתורה ועבודה את האלהים אשר בכל דבר בעולם יש רמיזא דחכמתא שיכול המשכיל לעורר לבו בקרבו לעבודת בוראו אפילו באכילה ושתיה ומשא ומתן וזהו שנרמז בכתוב הקודם מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כלומר לאו דוקא עתה בעת הצווי על הפרשת התרומה ומלאכת המשכן כי באמת התורה היא תמידיות וישנה בכל זמן וזהו מאת כל איש אשר ידבנו לבו לעבודת בוראו מעתה ועד עולם עד ביאת משיחנו ב"ב תקחו את תרומתי תוכלו ליקח את בחינת תרומתי כי עניני עבודת בני ישראל נוקב והולך וזהו זאת התרומה ירצה בחינת התרומה המבואר אשר נוקב והולך מדור לדור עד גאולה אחרונה אשר תקחו מאתם אפילו זהב וכסף ונחושת הם הם עניני משאם ומתנם עם הבריות גם שם יש בחי' עבודה להבורא ב"ה ולא נגרע מעבודתכם דבר וכאשר יתבאר לנו אם ירצה השם לקמן פ"ה לחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף כלומר אפילו בעת עוסקיהם לעשות בזהב ובכסף כשהולכים לעבודתם לסבת הבאת פרנסתם ג"כ צריך לחשוב מחשבות קדושות לדבק מחשבתו ברוממות אלהותו יתברך ולהעלות משם נ"ק ואותיות התורה ומעתה תראה ותבין כאשר בא למנות בחי' תרומתם מונה והולך מזהב וכסף ותכלת וגו' ועורות תחשים ועצי שטים ופירש"י ברוח קדשו תחשים מין חיה ולא היתה אלא לשעה והרבה גוונים היו לה לכך מתורגם ססגונא ששש ומתפאר בגוונים שלו וארמוז בקיצור כנתבאר במקום אחר כי תכלית עבודתינו לתקן זי"ה באופן המבואר לנו כמה פעמים עניני תקונה כי בשלש ראשונות נאמר שלח תשלח את האם ואין לנו רשות לשאול מה למעלה מעולם הבנין כ"א מהבנין ולמטה אשר נודע מהתקונים שיש חמש גוונין דבהון נהרין חמש אור כאשר הרחבנו ביאור אי"ה בדרוש ר"ה ובאמצעות הגוונין יתכן לו לאדם לתפוס ולהשיג באורות הבהירים וראה גם ראה והבין הדברים שבענין התרומה היה תחשים וכדברי רש"י שהעמיק בדבריו ולא היתה אלא לשעה כלומר תחש שהיה בימי משה מין חיה לא היתה אלא לשעה לצורך מלאכת המשכן ובאמת משכן ה' המה בני ישראל וגם במלא קומתם יש בחינת תחש המורה זי"ה שהם בחינת גוונין שונין זמ"ז לבן שחור אדום כנודע מספרים לזה רומז רש"י והרבה גוונים היו לה ששש ומתפאר בגוונין ופניו יתברך משתנה לכמה גוונין להראות עוצם יכולתו באמצעות התלבשות מדותיו הקדושים לפעמים במדת הדין ולפעמים במדת הרחמים והכל לערך התעוררות התחתונים ואין כאן מקום להאריך ורומז הכתוב ועצי שיטים ופירש"י ומאין היו להם במדבר פירש רבי תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והביא ארזים למצרים ונטעם וצוה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים וגם למטה בענין בפסוק ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים פירוש רש"י הל"ל ועשית קרשים כמה שנאמר בכל דבר מהו הקרשים מאותן העומדין ומיוחדין לכך יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותם לעשות משכן במדבר מעצי שיטים ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא שיסד בפייט עס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים ויש לרמוז בדבריהם כי נודע שז' מדות הקדושים הניתן בידינו לתקנם עש"ה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כלומר ז' מדותיה את זה נתן לבני אדם לתקנם ולבנות קומתם והם נקרא ארזים ארזי לבנון שנמשכו מלובן עליון עולם הבינה ויעקב אבינו ע"ה הורה לבניו דרך ה' התפשטות אלהותו ית' באמצעות מדותיו הקדושים ונצוציו שישנם בכל הנבראים ולית אתר פנוי מניה והניצוץ היושב שם במדרגת התחתונים להחיות אותם היא במצר ובחשכת אין נוגה לו עד בואו של חכם הכולל ויש לו התפשטות הדעת ליקח לעצמו רמיזא דחכמתא לעבוד את הבורא ב"ה עם זאת הבחי' והיינו בשים רוחו ונפשו להבין מאיזה מקום נמשכו לדעת איך להעלותם אל השורש ומקומה הראשון ומעתה תבין אשר חכמים הגידו יעקב אבינו ע"ה צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר והיינו אנו בני ישראל עתידין תמיד לבנות מלא קומתינו מראש ועד עקב בהשראת אלהות ואזי במדבר בנו את המשכן מתרומה הנזכר כאן וכן בכל דור ודור עדיין לא פסק הענין שאנו בנ"י מעותדים לבנות תמיד קומת השכינה בתכונת מלא קומתינו וכאשר נתעוררו חז"ל ע"פ ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקב"ה שוכן בכל או"א מישראל והיינו באופן המבואר כשבונין מלא קומתו להשרות בקרבם אלהותו יתברך אזי שוכן ית' שמו אצלם ובאמת איתא בזוהר ציורא דעובדא דבראשית וציורא דמשכנא וציורא דבר נש חד אינון ואי"ה יתבאר לנו כ"ז באריכות לקמן ועתה בין והבין השנוים במקרא כאן כתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו ופירש"י ככל אשר אני מראה אותך כאן את תבנית המשכן המקרא הזה מחובר למקרא שלמעלה הימנו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות אם יאבד אחד מן הכלים וגו' הוא הדבר אשר דברתי כי באמת הצווי של משכן מחוייבים אנחנו לעשות כן לדורות בכל עת ובכל זמן לבנות מלא קומתו בשלימות ובזה תולה בנין קומת השכינה כל או"א מישראל יש לו אחיזה בה וכל מה שבונה בבחי' אצלו ניתקן דוגמתו בקומתה אם יד יד ואם רגל רגל ואם עין עין ושפיר פירש"י כאן וכן תעשו לדורות אם יאבד א' מן הכלים כגון שולחנות ומנורות וכיורות אשר כל זה בבחי' מלא קומתו של אדם ועיין לקמן ביאור הכתוב שאמר הנביא בן אדם הגד להם את הבית ויכלמו מעונותיהם שם הרחבנו ביאור אלה הדברים והכלל אם האדם חוטא בא' מפרטי איבריו נאבד דוגמתו אחד מהכלים של המשכן הרומז לבחי' אבר וממילא מוכרח ליחרוב בעונותיהם ומה מאוד ירתע ויחרד האדם ויתכסה מלא בושה וכלימה מזה וביארנו במקום אחר מאמרם ז"ל כל מי שלא נבנה בהמ"ק בימיו כאילו נחרב בימיו ימים מורים על ז' מדות הקדושים שבהם תולה עיקר הבנין של מקדש שלו להשראת אלהות ואם לא נבנה בימיו היינו באמצעות מדותיו כאילו. נחרב ודאי כמבואר וזהו שנרמז ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות כנזכר ולקמן בפסוק: