Ohr HaMeir, Terumah 2

וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר פירש"י כתרגומו דאת מתחזי בטורא ירצה לרמוז את האמור כמו דאת מתחזי למעלה בקומת השכינה הנקרא הר כמו כן יתכן לך לראות ולעשות פרטי תכונות איבריך אשר בצלם אלהים נעשה האדם וברא הקב"ה כונניות באדם להחזיק אבר כנגד אבר עין תחת עין ויד תחת יד כמו שמתקן פרטי איבריו לתקן בתבנית איברי השכינה ועיקר בניינה המה זי"ה שנתפשטו ושנתלבשו עד מדריגות הנמוכים והמה שם במיצר ים החכמה וממתינין עת בואו של איש משכיל להעלותם משם וזה עצם תענוגו ית' שצפה לקבל מעם קרובו ישראל וזהו מדרש ר' תנחומא יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן כמבואר שעתידין תמיד לבנות קומת המשכן ונטע ארזים במצרים כלומר הורם והבינם איך שישנם התפשטות המדות הנקרא ארזי לבנון אפילו במיצר ים החכמה וגם משם הכיר את בוראו וצוה לבניו אחריו להיות עתידים לבנות קומת השכינה וזהו וצוה לבניו להעלותם אותן ארזי לבנון לשורשם ולמקורם שנמשכו משם וזהו שאמר הכתוב ועשית את הקרשים בה' הידיעה מאותן הקרשים העומדים ומיוחדין לכך מארזי לבנון אשר נטע יעקב אבינו ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר וכמו אז גם עתה יכול האדם לעשות משכן בבחי' דבור של תורה ותפלה ופרטי מעשיו אינם בכלל כ"א תיקון ובנין קומת השכינה כאשר נודע בכוונת התפלה ורומז הכתוב לעמת המסגרת תהיין הטבעות לבתים לבדים לשאת את השלחן וקודם נבוא אל הביאור נקדים פסוק והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבת והגרזן לא נשמע בהבנותו והקשו בגמרא והא כתיב אבני גזית ותירצו שהיה מסתת מבחוץ ומכניס ובונה מבפנים ובזוהר הקשה והא כמה אומנין הואי והכתוב אומר בהבנותו משמעו שמעצמו נבנה ע"ש עומק דבריו הקדושים ונימוקו עמו והנכון אשר בכאן בא ללמוד ונמצא למוד עניני התפלה איך להוציא דבור לפני האלהים בתורה ותפלה בשלימות וכבר דברנו מזה שהאדם צריך לראות ולהשכיל להוציא אותיות שלימות במילוי הארה מקדימות המחשבה עד בואו אל הדיבור עש"ה בחכמה יבנה בית כלומר שהוא עדיין בסוד החכמה גם שם יבנה ויכונן התיבה שרוצה להוציא לפני אלהים אמנם לא יתכן לו לאיש הישראלי להוציא צירופי אותיות ותיבות בלתי מחשבה מעורבת מהבלי עולם כ"א בהיות מעשהו שעוסק אפילו בגשמיות הכל בחכמה ומדע בהתקשרות ודביקות הבורא אזי אין לו שום מ"ז ומבטלים בתורה ותפלה לא כן כשלא ידע להזהר ולכפול שמירתו בעוסקו בחצוניות ועשה צירופים בקליפות הן המה המ"ז הבאים באמצע תורתו ותפלתו ורוצים עליה על ידי נענוע אותיות אלו מול דברינו הנ"ל בא הרמז בדברי הנביא והבית קאי על תיבה של תורה ותפלה הנקרא בית בהבנותו היינו שנבנה ונתכונן צירוף התורה מן האותיות הנקרא אבנים כמו דאיתא בספר יצירה שהאותיות נקראים אבנים והנה בהיותו עם בחי' צירופים בסוד המחשבה נקרא אז בית ואחרי בואו בבחי' הדבור נתהפך כחומר חותם מבי"ת לצירוף תיבה וכאשר אבאר אי"ה לקמן באורך ומזהיר הנביא והבית בהבנותו אבן שלימה מסע נבנה כמבואר צירופי אותיות ותיבות שלימות במלוי הארה עליונה מקדימת המחשבה ופירש"י כמו שעקרהו מן ההר ידוע היות שני בחינות במעלה עליונה הר וגם הר ההר הידוע למביני מדע ההפרש ויתבאר לנו אם ירצה השם והר כנוי לשכינה הנקרא הר ומרמז רש"י בדברי קדשו כמו שעקרוהו ירצה כמו שנשתלשלו ונתפשטו אלו האותיות ממרום שבתם כמ"כ תראה להוציאם ולהחזירם למקומם ולשורשם במלוי הארה מקדימת המחשבה אותיות שלימות וזהו אבן שלימה מסע נבנה בלי שום תערובות מחשבות זרות כלל ומקבת והגרזן לא נשמע בהבנותו ופריך והא כתיב אבני גזית והכוונה ומקבת והגרזן לא נשמע כי עינינו הרואות רבות בני אדם בעת בא דברו בתורה ותפלה מרים קולם יותר למרחוק ומכים כף על כף וכדומה מתנועות איברים ורקדים ברגליהם כנהוג עלמא ורבים הם עמי הארצות המדמים בנפשם שבזה תולה עיקר התפלה והאמת אינו כן ומהראוי להיות שהאדם יעמוד בתפלה באימה וביראה ורגל ישרה וקול לא ישמע כ"א שפתותיו נעות וע"ד שביארנו פ"ה נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה והענין בקיצור אזהרה לאדם. שיתבונן לשקול בפלס מאזני שכלו בעת מרים קולו בתפלה שלא יגביה קולו יותר ממה שיש לו אהבה ויראה בפנימיות מחשבתו אליו יתברך כי בודאי צריך להיות פיו ולבו שוים בדומה אחד ואם לאו האותיות שמוציא מפיו המה בלתי לחלוחית הארה עליונה הנמשכת בהם מן קדימת המחשבה ואפשר לרמוז בדברי הנביא נתנו עלי בקולה ירצה להורות האמור על רבות בני עמינו שאינם יודעים להזהר להיות קולם ולבם שוה כ"א נתנו בקולם עלי כלומר יותר ממה שיש התעוררות אלהות תקוע בקרב לבם ובפנימיות מחשבתם על כן שנתאיה כי תפלה כזאת שנואה לפני ואינה חשובה וספונה ומאומה אין בידם להיות תפלתם מקובלת וכבר רמזתי למעלה בהיות שאין הקול ודבור דומה לחכמה ובינה נעשה פירוד בין הדביקים ונקרא לשון רמי"ה ר"ם י"ה כאשר נראה להדורש במקומו והכלל הראוי להיות טרם עומדו להתפלל לפניו ית' יתמלא תחלה אהבה ויראה ויכנס בקרבו רוממותו וגדלות א"ס ית' ואח"כ יתפלל בשפה ברורה ונחת בלי תנועות איברים לדחות מעליו מ"ז ופריך בגמ' והא כתיב אבני גזית נמצא משמע שצריך באמת לעשות תנועות והרמת קול לו קול אליו בכדי שידחה מעליו המ"ז ולהוציא אותיות שלימות כי האותיות נקרא אבנים והן המה אבני גזית בהיותם מסותתים מכל קליפות וחיצוניות וא"כ צריך בודאי להרים קול עד שהקול נשמע למרחוק וגם שאר תנועות איברים שנהוג בהמון עם לעשות לגרש מעליהם מחשבות המעורבות ואיך מזהיר הכתוב ומקבת והגרזן לא נשמע בבית בהבנותו והוא מן הנמנע ולכאורה נראה שבלתי אפשרי שיוציא האדם אותיות שלימות בלי שום טרחא והרמת קול וכדומה מתנועות האיברים ואפ"ל שלזה רמזו בדבריהם הנעימים ליהנות עצה היעוצה לבלי צורך למקבת ולכל כלי ברזל רק שפתיו נעות וקולם לא ישמע והיינו בהיות מזככים א"ע במעשיהם בחוץ בעת צרכי הגשמיות המוכרחים לעשות שבלתי אפשרי זולתם גם שם פעולתם בהשכל ובינה הכל בחכמה נפלאה כמבואר לנו כמה פעמים בפרשיות הקודמות ובעשות ככה ממילא אין להם צרופים בחיצוניות ומאין להם ג"כ מחשבות מעורבות באמצע תפלתם ולזה כיוונו במאמרם שהיה מסתתן מבחוץ ומכניס ובונה כלומר אפילו בעת עוסקו בחיצונים היו מסתת ג"כ בחי' אותיות הנקרא אבנים מכל מום לבלתי הוציא שום דבור זולת דביקות הבורא ב"ה והכפיל שמירתו ועשה מחסום לפיו מלאחוז בצרופיו שום מגע נכרי מז' תועבות הם ז' מדות הפכיים ותהא זאת סבת בטולו בעת תפלתו. ועתה תחזה מה מאוד העמיקו בדבריהם שהיה מסתתן מבחוץ כמדובר ואחר כך מכניס ובונה מבפנים כלומר כשהיא בפנימיות בתורה ותפלה אזי בנקל לו לבנות מהאבנים הן המה האותיות תיבות שלימות וצרופי שמות בלי שום טרחא והרמת קול ותנועות איברים כיון שכבר עומדים ומזומנים לכך כשסתתן בחוץ וזהו ומקבת והגרזן וכל כלי ברזל לא ישמע בהבית בהבנותו כמבואר וגם תבין ותשכיל דברי חכמים ורמיזתם מה שזכרנו למעלה בשם מדרש ר' תנחומא יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וצוה לבניו להעלותם כמבואר לעיל בענין ואמר להם שעתיד הקדוש ברוך הוא לצוות אותן לעשות משכן במדבר ראו שיהיו מזומנים בידכם הוא הדבר שדברנו בודאי צריך לראות המשכיל הרוצה לבנות בית להשראת אלהות להיות מוכן ומזומן בחי' אותיותיו מקודם טרם עומדו להתפלל יהיה זריז ונשכר לבל ישליך ח"ו אותיות וצרופים במיצר ים החכמה ויגרום למנוע אחר כך מלהוציא ולבנות תיבות וצרופי שמות בשלימות וזהו שיסד הפייט טס מטע מזורזים קורות בתינו ארזים ובין והבין הדברים כי בזה תולה עיקר בנין התיבה של תורה ותפלה. ומעתה נחזור לענין לעמת המסגרת תהיינה הטבעות כי המחשבה של אדם אפשר לכנותה בשם מסגרת על שם שהיא סגור ומסוגר איננה מושגת לכל כ"א באמצעות הדבור ובחי' הקול אפשר לכנות במלת טבעות ע"ש שיוצא מטבעות הקנה וכמו דאיתא בזוהר שית עזקאין דקנה המשמיעין את הקול ולצוות באה תורתינו הקדושה אזהרה לאדם אופן בנין תיבותיו וצרופי שמותיו הקדושים יראה וישכיל לעומת המסגרת היינו פנימיות מחשבתו כמו שמרגיש בבחינת עצמו אהבה ויראה והתעוררות עוצם יכולתו ית' כמוהו ממש שוה תהיינה הטבעות פיו ולבו שוים להוציא קול ודבור מקושרים לחכמה ובינה לבלתי עשות לשונו לשון רמיה ולזה גמר אומר הכתוב בתים לבדים ירצה לרמוז בתים כנוי לצרופי תיבות הנקרא בתים תהיינה כלי קיבול לבדים מורה פרטי מחשבותיו מלשון בודה מלבו כ"ז ישקול בפלס מאזני שכלו לבל ירים בקול וקול עוז יותר ממה שיש במחשבתו אלהות וידע נאמנה אשר מאומה אין בידו בעשות ככה וגם תפלתו תועבה ע"כ יראה להתאמץ ולהזהר בהשכיל לב לעומת המסגרת תהיינה הטבעות לבתים לבדים כנ"ל והתועלת המגיע לו נוסף עוד שבתיבות כאלה יתכן לו ג"כ להעלות אפילו אותן האותיות המלובשים באכילה ושתיה וכדומה מתענוגות בני אדם המוכרח בהם הנותנים לו כח ועוז לדבר דבורי תורה ותפלה וזהו לשאת את השלחן בהם ירצה לשאת ולהגביה פרטי מאכל שלחנו בהם אם מוציא דביר לפני אלהים בשלימות ודו"ק: