Ohr HaMeir, Tetzaveh 5

באופן אחר ואתה תצוה את בני ישראל הגם שלכאורה יראה הרואה שהכל עולה בקנה אחד עכ"ז אי אפשר למדרש בלא חידוש והנה כלפי דברים הנאמרים למעלה אשר בכאן מוסר השכל לשתי אלה הש"ץ וגם המוכיח בשער ומזהיר ומצוה בטוב היותם גם שניהם בחינה אתת צדיק יסוד עולם ועניניהם כמו כלי המשפך כמדובר בפתיחת דברינו והש"ץ הוא המעבר של כללות התפלות של הצבור שעוברים דרך פתחו אשר פותח שער עם בחינת תפלתו ואם כן בודאי מהראוי להיות פחד ורעד בהסתכלו מי ומי ההולכים לבית המדרש להיות שליח עושה שליחותו ופן אולי יסכימו להעלות תפלתם ובחי' צרופיהם דרך פתחו קטן הערך ואיך ירכין א"ע הגדול ורחב הדעת וממילא פתחו ג"כ גדולה לעבור דרך פתחו הקטן ללא יועיל אמנם מהראוי להתבונן ולהשכיל לדעת טרם עומדו לפני התיבה אם כחו יפה להקיף עם בחינת דעתו פרטי הצרופים של כללות הצבור ורוצים להתקשר אתו להיות הוא המשפיע צרופיהם לשכינה וזה עיקר היחוד ע"ד הזוהר שכיבה בכל אתר לאעלאה בה ציורא דכל כ"ב אתוון והש"ץ הוא בחינת היסוד מדת המשפיע וגם החיוב מוטל עליו להתבונן במדותיו והתנהגו בעניני התפלה אם תתקבל על דעת הצבור ומצינו בספרים שהאדם צריך ליקח לעצמו התעוררות ודביקות בעת התפלה כאשר התנהגותו בעת זווגו הגשמי והתנהגות מדותיו שם ממש ככה יתנהג את עצמו עם בחי' תפלתו להראות מדותיו לפני הבורא ברוך הוא לעובדו עמהם באמת כאשר הוא משמש עם המדות לצרכיותיו הגשמים וזה כלל גדול איזה מדה הגוברת אצלו יותר משאר מדות משמש עמה ביותר ואיתא במשנה דמדות מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו ונראה לרמוז בדבריהם את דברינו הנ"ל ולהבינך עוד ע"ד משל פוק חזי מה עמא דבר לגנב מורגל בפי הבריות לקרותו רק שם גנב לבד וכן לנואף קורין ג"כ נואף לבד ובאמת עינינו רואים רובן הרשעים כיון שיצאו מהכלל כולם יצאו ולא זרו מתאותם לכפור בכל התורה כולה ורצוח ונאוף וגנב ונשבע לשקר ואוכל טריפות ונבילות וכל מדות המגונות יש בהם בכל או"א מהם וא"כ מהראוי להחליף בשמותם לפעמים גנב ולפעמים נואף ולפעמים שקרן וכדומה משמות המגונות אשר כללותם ישנם בו אמנם לא כן הוא כי במדה מגונה שמשמש עמה ביותר קונה שם לעצמו לערכה להיות מדה מגונה זו גוברת אצלו בתדירי יותר משאר מדות וכולם כלולה בה וגנבה היא הגוברת לכן נקרא בשם גנב וכדומה מי שהניאוף גוברת אצלו נקרא בשם נואף הגם שמלא שכולם עכ"ז קנה לעצמו שם נואף להיות רוב תשמישו בזאת המדה וכמוהו הענין במדות הקדושות ומעלות הצדיקים הנקובים ברבוי תואר שמותם יש שנקרא צדיק ויש נקרא חסיד ועניו ובטחון וכדומה מעלות מעלות יש בכנוי שמות הצדיקים לערך עובדותיהם ובודאי מי שהוא שלם ותמים באחת ממדות הטובות אשר קנה שם טוב לעצמו לקרותו לערכה מסתמא שמא כודאי קישט גם כן פרטי מדותיו להיות שלם וזך בהם עכ"ז עיקר מדה הגוברת אצלו קנה שם טוב לעצמו לקרותו עמה כל ימי חייו ושארית המדות טובות נכללים בה ובאמת עסקו בכל המדות טובות אמנם אחת מהנה תשמישו ביותר וקנה שם טוב לעולם וזהו הנרמז במשנה מקום שהיה רוב מדתו כלומר שגוברת אצלו המדה ברוב יותר על זולת המדות שם היה רוב תשמישו להשתמש עמה על הרוב בפרטי עובדותיו הגם שעובד את עבודת הבורא ב"ה ג"כ עם שאר מדות הקדושים עכ"ז הם כלולים במדה זאת כי כבר נודע כללות המדות כללותם אחת באחת כגון חסד שבחסד גבורה שבחסד ת"ת שבחסד וכמוהו הענין מראש עד סוף והנשמע מכל הנ"ל איזה מדה הגוברת אצלו ביותר תשמישו עמה ביותר וכמ"כ מתנהג א"ע באמצעות תפלתו ותורתו ולהבינך עוד את הענין אתה תראה בנוהג שבעולם הפרש של תנועות בני אדם בבואם לבקש דבר מזולתם להטיבם כפי הצורך משתנים בתנועות יש שמנענע בראשו ומעקם פניו להראות דרך תחנונים כעני בפתח ויש מראה תחנוניו בהרמת יד ובתנועות גופו וכל אבריו משים בשעת התחננו עד שכמעט כל הרגשת איבריו נכללים אז בתנועה שמראה בהתחננו במדת הרחמנות בכדי לעורר רחמנות לזולתו השואל מאתו למלאות רצונו ועושה התפעלות כזה בכדי לעורר מדת הרחמנות באיש השואל מאתו ג"כ מדת הרחמנות שמראה בעצמו לרחם עליו להטיב ולכן לרוב תשוקתו לסבת מבוקשו משים כל מגמת נפשו בתנועות איבריו אם בראש או ביד או ברגל בתנועות מלא קומתו בכללות האיברים יחד והנה אפילו בשאילת צרכיו הגשמים מבני אדם כמותם יש ג"כ חלוקי דעות ואין דעתן דומה זה לזה ומי שדעתי זכה עליו ונקיה אפילו בהקרה לו לפעמים לשאול ולבקש טובות חבירו אינו נותן גרעון בבחי' עצמו לשים מגמתו במלא קומתו להראות בהתחננו כ"א בחי' דבור של רחמנות בלתי שום תנועה ועקימת שפתיו עושה רושם לעורר מדת הרחמנות באיש השואל מאתו ג"כ מדת הרחמנות שמראה בעצמו לרחם עליו להטיב ולכן לרוב תשוקתו לסבת מבוקשו משים כל מגמת נפשו בתנועות איבריו אם בראש או ביד או ברגל בתנועות מלא קומתו בכללות האיברים יחד והנה אפילו בשאילת צרכיו הגשמים מבני אדם כמותם יש ג"כ חלוקי דעות ואין דעתן דומה זה לזה ומי שדעתו זכה עליו ונקיה אפילו בהקרה לו לפעמים לשאול ולבקש טובות חבירו אינו נותן גרעון בבחי' עצמו לשים מגמתו במלא קומתו להראות בהתחננו כ"א בחי' דבור של רחמנות בלתי שום תנועה ועקימת שפתיו עושה רושם לעורר מדת הרחמנות בזולתו ולגודל זכות ונקיות דעתו לא ניכר בתנועותיו להעומדים רחוק ממנו להרגיש בתנועות איבריו ששואל ומבקש טובת הנאה לעצמו מחבריו לאפוקי גווני האנשים הראשונים שמשימים נפשם בכפם ובפרטי איבריהם אזי ניכרים הם בתחנוניהם אפילו להעומדים רחוק כמלא עין נכרים הם בתנועותם ששואלים טובת הנאה לעצמם ומרבים בתחנונים והנה הרואה יראה וישכיל לדעת שהכל תולה בהתגברות מדותיו של אדם כמו שהוא מתנהג א"ע עם המדות לכוון אותם לדבק במדות הקב"ה שברא עמהם את עולמו כמו דאיתא בספר יצירה עשר ספירות בלימה וכו' וודאי בכוון מדותיו להיות שוים בקדושה ובטהרה כאשר מדות הקב"ה שברא עמהם את העולם בודאי המה במדה ובמשקל לא מעט ולא יותר כ"א בפלס מאזנים כידוע למביני מדע ומזה יקח המשכיל מוסר השכל איך להתנהג א"ע עם פרטי מדותיו לדבק במדות הקב"ה ולא להראות בעצמו אפילו בהחחננו מדות מגונות יותר לערך תגבורת הרחמנות. או הנצחון וכדומה שארית המדות אשר הטביע בהאדם לעבוד בהם את הבורא ב"ה והנה כלפי דברינו הנאמרים מצד הסברא מהראוי להיות אשר חרד יחרד וירתע ויזדעזע מי שרוצה לעבור לפני התיבה להיות שליח צבור וממילא צריך להראות תגבורת מדותיו שמשמש בהם לצרכיותיו להראות אותם עתה בשעת התפלה להשתמש עמהם קדושה לפני האדון ה' ומאד יתבונן ויסתכל על בחי' מדותיו והתנהגו עמהם בעת זווגו איזו מדה גוברת אצלו אז ביותר וממילא מראה עתה בתוך תפילתו ולפעמים היא מגונה לדעת הצבור נקיי הדעת ושכלם בהיר וזך בעת זווגם ממילא תנועות איבריהם בשעת התפלה הולכות ע"ד תנועתם ורוב מדותם בהשתמשם בגשמיות יאה ונאה לאפוקי אותן שאין דעתם מיושבת כראוי ובהראות מדותיהם והתנהגם עמהם בענייני הגשמיים עתה בשעת התפלה בודאי אינו מתקבל על לוח לבם של הצבור ועל כן טוב טוב לו שאל יכנס לבית המדרש בין החכמים להיות ש"ץ כי החכם עיניו בראשו לדעת נסתריו ומצפוינו בהראות התגברות מדותיו כנזכר ושומר נפשו ירחק מהם כמלא עיניו והלואי שיהיה לו מורא שמים כמורא בשר ודם הרואה ומביט ומשגיח בחדרי לב וה' יודע מחשבות אדם כי המה הבל ובהאיך אנפין יקום קדם מלכא להיות ש"ץ ולהעלות תפלתם דרך פתחו מעט הכמות ודומה לזה מצינו בחז"ל בחד תלמיד שרצה לראות התנהגות רבו בעת זווגו ואמר לו פוק דלאו אורח ארעא בהכי ואותו תלמיד רצה להתלמד איך לנהוג א"ע בעת התפלה כמדובר ולזה אמר לו פוק דלאו אורח ארעא כי כל אדם צריך להסתכל על בחי' עצמו והתנהגותו בעת זווגו איזה מדה הגוברת אצלו יכנס לקדושה בגשתו אל הקודש פנימה אל התפלה לערך בחינתה ולא כבחינת זולתו ודוק בזה כי זאת תורת האדם וכלל גדול בעבודה ונחזור לענין אשר מאוד צריך הש"ץ להתבונן תחלה דעת עצמו ואח"כ להבין ולהשכיל כללי חלקי דעות הצבור אם כחו יפה להיות כלי קיבול ומשפך להעביר דרך פתחו את בחי' צרופיהם וזהו ואתה תצוה את בני ישראל וכבר רמזנו שתיבת צרוף ואתה מורה על תפלה כמבואר בלתי אפשרי לך להתקבל על לוח לבם של כללות הצבור כ"א בהקדם לך תנאי להתבונן במעוז שכלך אם כחך יפה להקיף בהתפשטות דעתך את כללות דעתן שאין דומה זה לזה ויתכן לך באמת להעלות צרופיהם דרך פתחך וגם מי שרוצה להזהיר ולצות בטוב לסור למשמעתו אי אפשר לו שיסורו כולם למשמעתו כ"א בהקדם לו תנאי המבואר להיות ביתו וצרופו שעושה בתורה להיות בית ועד לחכמים כמבואר לנו במקום אחר ענין זה והיינו שהתיבה והבית שבונה צרוף בתוכה תהא גדולה הכמות שכל או"א מישראל יכול להמציא מרגוע לנפשו בענייני עבודת הבורא כל אחד לערך בחינתו והשגתו ולכן צריך להקיף תחלה עם דעתו הרחב כללות דעותם להנהיגם ולהבינם דרך המלך אשר ילכון בה ואת המעשה אשר יעשון ואם כחו יפה לעשות כן אזי תועלתו גדולה ומובחרת לעלות במעלה הגדולה בתוספת מרובה מבראשונה וזהו ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור וכבר פירשנו שיעור אלה הדברים בפתיחת הענין ואם דבורי תורה ומוסר כאלה פעולתו גדולה ונאה לו ולכל העולם יכול להכניס בקרב לבם לדעת כל אנשי מעשהו לדבק במדותיו. ית' הקדושים ודבורו עושה רושם כאש בוערת וגם בדבורים כאלה גורם המשכת השפע ברכה עליונה מרום המעלות עד מדריגה התחתונה מרפואה פרנסה וכל צרכי בני ישראל המרובים כי הכל תולה בדעת המשכיל ובדעת חדרים ימלאון כל הון יקר כי עיקר התחלקות אשר בעוה"ז הכל נמשך מהבנין למטה וכשמכניסים הדעת בהתחלקות המדות הכל נמחק והנה מי האיש שיתכן לו לגרום ככה מי שחננו אלקים בבינה יתירה ויש לו התפשטות הדעת להקיף עם שכלו בחי' חלק הצירופים עם הנלוים אליו כי הוא בחי' הדעת והם מדותיו ובהיות שמעלה המדות לדעת ממילא נמשך כל טוב והכל נמתק בשורש וגם אל בחי' הצי"ע יש יתרון אור שנתוסף ונתרבה אצלו העבודה מה שהיה תחלה בבחינת כלליות ואז אין העבודה בשלימות ועתה כשהוא מכניס א"ע אל בחי' צירופיהם הפרטים תועלתו גדולה ועובד את הבורא בבחי' פרטיות ערך צירופם וזהו ויקחו אליך שמן זית זך ר"ל שיקחו וילמדו לך שנתוסף עצות וחכמות הכינוי לשמן כתית למאור וכבר זכרנו מה דאיתא בזוהר שיש ב' בחי' שמן המאור ושמן למאור ונתבאר לנו כבר ההפרש וזהו למאור להאיר התפשטות אור במדריגות התחתונים להעלות נר כי הנה התורה בכלל נארגת ממצות עשה ול"ת כידוע וכללות המצות נקראים נ"ר על שם הכתוב נר מצוה ותורה אור וכלליות חלקי המצות תלויים בבחינת ערך חלקי צירופיהם של כל או"א מישראל בפרוטרוט הנוגע לאחיזת נשמתו באותיות התורה וחכם הכולל המזהיר ומצוה בטוב שיש לו התפשטות הדעת להעלות בחי' צירופיהם אל הבורא יתברך לעוצם הכרתו והשגתו השכל נותן מה שהיו בחינת מצות מחולקים לערך חלקי דעות ישראל מעלה ומגביה הכל אל השורש ואז יש להם לכללות המצוה ג"כ עלייה על ידו וזהו להעלות נר כלומר להעלות בחי' המצות התלוים בתורה ונשמתם של ישראל הנאחזים בה כינוי לשם נר מעלה הכל אל השורש והשם ברחמיו יאיר לנו להתהלך באור החיים ותורה אור ודוק: