Ohr HaMeir, Tetzaveh 4

או יאמר ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו' נאמר על בעל תורה המזהיר ומצוה בטוב להורות דרכי יושר ואם אמר יאמר למה לו לצאת מן המחשבה לדבור הלא טוב לו אז מעתה להיות יושב בסוד המחשבה ולחשוב מרוממות עוצם יכולתו ית' וליחד יחודים לאפוקי בצאתו מפנימיות מחשבתו חוצה אל בחי' הדבור נעדר ממנו כל הנ"ל כיון שפונה א"ע עם המחשבה אל הדבור וממילא נפסקת מחשבתו הקדושה ממעלותה הקדומה אמנם כבר דברנו וזכרנו עצה ע"ז עיין בפ' ויצא יעקב מבאר שבע והמובן משם אשר לפעמים מגיע לו תועלת גדול באמצעות צאתו מבחי' המחשבה אל הדבור להיות שנתהוה ונצטרף צרוף שם הוי"ה ב"ה וב"ש באופן שנתבאר שם כי מתחלת התעוררות עביד תנועה ונאצלה קדמת המחשבה ממקומה נתהוה אות י' משם הקדוש ואח"כ מתבונן בבינתו בזאת המחשבה והמשכת הבינה קיום מן החכמה וזה נקרא ה מוצאות הבינה ה' ראשונה משם הקדוש ואח"כ מתלבשים ב' אותיות אלו בהמשכות הקול המורה אות ו משם הקדוש ואח"כ באים ה' מוצאות הפה ומחתחים את הקול ונשמע הדבור וממילא נעשה ונצטרף שם גדול וקדוש הוי"ה ב"ה ואין לך תועלת גדול מזה בעשות ככה כי זה כל האדם נוסף ע"ז תועלת המגיע בצאתו מבחי' מחשבה לדבור כי כ"ז שהוא בסוד המחשבה אינו יכול לקבל עוד תוספת חכמה כיון שהמחשבה ראשונה עדיין לא נתגלה מכח לפועל משא"כ כשהוא מגלה מחשבתו הקדומה לחוץ ומוציאה מכח לפועל אזי נובעת חכמה אחרת ונתוספת לו עוד מחשבות קדושות בתוספת מרובה נפלאים ורמים בעומק ההשגה כאשר יתבאר לנו אי"ה במ"א מול דברינו הנ"ל בא הרמז בתורה ואתה תצוה את בני ישראל ירצה אפי' אתה גדול בתורה גדול בחכמה מצוה עליך לצוות ולהזהיר בטוב וזהו תצוה את בני ישראל את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון ואל תאמר הלא טוב לך להיות בתדירי בסוד המחשבה מרוממותו וגדולתו ית' מה לי לצאת ממחשבה כזו אל בחי' הדבור עכ"ז מזהירו הכתוב לצוות את בני את בני ישראל אל התורה והעבודה וישמע את הקול מדבר אליו ג"כ לבחי' עצמו שיגיע לו תועלת לבחינתו כמבואר בפתיחת דברינו והפעולה ויקחו אליך שמן זית זך כלו' עם הנלוים אליך יקחו אליך שמן המורה חכמה ויגרמו לך יתרון שאת ויתרון אור במה שאתה מגלה מחשבתך חוצה מכח אל הפועל כי באמצעות זה יגיע לך תוספת חכמה ועומק השגה עוד יותר ויותר והיוצא לנו מכל הנזכר הרואה יראה ויקח מוסר ובפרט מה מאוד ראוי להיות הש"ץ או. המוכיח בשער להסתכל בעין השכל על דבוריו וענין עבודתו עד היכן הדברים מגיעין וביותר הש"ץ בשים לב שהוא צריך לקבץ תחלה אצלו בחי' צרופיהם של כללות הצבור והוא בחי' המעבר אשר דרך בו עוברים כל אלו הצירופים וא"כ איך לא יירא ויפחד וחיל ורעדה יאחזנו טרם יעבור לפני התיבה יפלס במאזני שכלו אם הוא ראוי לכל הנזכר ואם כחו יפה לעוז במעוז שכלו ועוצם השגתו לדעת פרטי הצירופים כמדובר וחבירי ר' מיכל ע"ה אמר בדרך הלצה וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם ואמר על אותן האנשים אשר תשוקתם להיות מתפללים תמיד בפני העמוד ותיכף שעוררים משנתם משכימים לפני העמוד ובוש לא יבושו והכלם לא ידעו בהאיך אנפין יקום קדם מלכא וזהו וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמוד שם עמוד התפלה והנה א"א ע"ה הוא היה התגלות ראשון שגילה ופרסם מדה"ח בעולם וכבר נודע ומפורסם שמדה"ח נקרא בוקר כמ"ש הבוקר אור והאנשים וגו' וזהו וישכם אברהם בבוקר ירצה להעיד צדקות הצדיק שהשכים והקדים לגלות אותו בוקר בעולם להאחז ולהיות מרכבה מדת החסד ולכן מצינו לרז"ל שאמרו אברהם אבינו תקן תפלת שחרית שאז בבוקר בחינתו מדת החסד אתער בעלמא מא ואצלו בודאי שייך שפיר וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמוד התפלה תפלת שחרית לתקנה בזמן בוקרו ודוק: