Ohr HaMeir, Vayechi 2

בפסוק גור אריה יהודה מטרף בני עלית לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים. יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבול ויהי למס עובד. יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי אורח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור. לבאר אלו מקראי קודש נראה בהקדם מה כתיב למעלה ויאמר ישראל אל יוסף וגו' ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי והנראה כי כבר זכרנו כמה פעמים מה היא עיקר עבודת בני ישראל רק לתקן שבעה מדות הקדושות אשר בכאן הוא מקום השאלה על שאמר הכתוב כי שאל נא לימים ראשונים אבל למעלה מעולם הבנין נאמר שלח תשלח את האם ולית מחשבה תפיסה וממילא אין שם עיקר העבודה כ"א הארץ נתן לבני אדם לתקן אותה והכינה בז' מדותיה הקדושים ולדחות הרע ז' תועבות כי זה לעומת זה עשה אלהים ואף לזאת יחרד האיש וילפת ויאחז צדיק דרכו לעשות לעצמו גדרים וסייגים בבחי' מדותיו ואל יהיה בהם מאומה מז' הפכיים ח"ו ובזה תולה עיקר העבודה זו תפלה עבודה שבלב שבלתי אפשרי לכוון בתורה ותפלה להוציא אותיות וצירופי תיבות מחכמה עד מלכות בחי' הדבור כ"א בהלחמו מול צר ואויב הוא היצה"ר בחי' ז' הפכיים מכאן באים לו כל מחשבות זרות המעורבות בתערובות חוץ חציו לדולקים יפעל היינו צירופי תיבותיו הנקרא חצים יפעל אותם דולקים אחריו לבלבל מחשבתו הקדושה וישלוט בהם לעשות כרצונו ולהיות עיקר בנין התיבה תולה בברית הלשון המשפיע השפעת השכל אל הדיבור כאשר הארכנו מענין זה למעלה ראש דברו יאיר אל יוסף לצוות בטוב ולביתו אחריו ורמז לו ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך לך דייקא להיותך מרכבה לברית עליון אשר לקחתי מיד האמרי אותיות אמר י' וידוע אות י' רומז לחכמה עיקר האמירה לגבוה הנמשך מקדימת המחשבה ולהיות מן החכמה עד הדיבור יש י' מדריגות כידוע ומוכרח להעביר המחשבה באמצעות זי"ה ויש שם מגע נכרי והיינו מחשבות המעורבות מחיצונים הבלי עולם לזה צריך ללמוד קשת וחרב להלחם נגדם לבלתי נגרר אחריהם לקלקל מחשבתו הטהורה וזה הרמז אשר לקחתי לשון לימוד מיד האמר"י וכאמור בחרבי ובקשתי כי בודאי צריך לימוד רב חרב וקשת ומלחמה ואז עולה כהוגן האמירה לגבוה בצירופים קדושים וטהורים ובלתי מ"ז כלל ועתה תחזה ביאור מקראי קודש