ויאמר להן רואה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמול שלשום כלומר איננו עומד לנגדי ואין לי מה לעשות אתו עמו כמאז ומקדם וכבר יצאתי ידי חובתי ועתה התרעם על בחינת רמאות דעדו עליו מלבן ואמר להן ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן רמז להם שתיקן אתו עמו כל הכ"ח עתים י"ד עתים לרעה י"ד עתים לטובה והעלה הכל אל הבורא ב"ה וכו' ובאמת כלפי דברי יעקב אבינו גם הבנות ענו ואמרו: העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נכריות נחשבנו לו הדבר אשר דברתי רמזו לו ליעקב כיון שבררת והוצאת ממנו כל נצוצות קדושות הגנוזים אצלו בוודאי אין לנו שום חלק ונחלה בבית אבינו ונכריות נחשבנו ודאי כמדובר והבן וכתיב:
אור המאיר, ויצא 10
Ohr HaMeir, Vayeitze 10
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.