Ohr HaMeir, Vayeitze 7

ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו' ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים והכשבים הפריד יעקב וגו' וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן ובהעטיף וגו' והיו העטופים ללבן והקשורים ליעקב. ואין מקראות אלו אומרים אלא דורשינו והתורה היא תמידית וישנה בכל אדם ובכל זמן וא"כ מה יעשה האדם עתה בפצלות המקלות אשר צג ברהטים והכשבים אשר הפריד וישת לו עדרים לבדו אכן ע"פ דברינו יתפרש שפיר אי"ה כי האבות סימן לבנים וכשמעשהו אז בכללות מעשינו כן עתה בפרטיות נשמתן של כל עדת יעקב בחינת חלקיו והורה להם ענין העבודה והכלל אשר כל או"א מישראל יש לו בחי' עשו ולבן המזדווגין לו בדרך הליכה שהולך בעבודת הבורא כל ימי חיים חיותו בעה"ז כמבואר לנו כמה פעמים לפנים והחיוב מוטל על כל א' מישראל לפי ערכו להפריד ממלא קומתו את עשו ולבן שלו שיש להם בו אחיזה ובזה תולה שכר ועונש ומצינו לרז"ל שאמרו קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וביארנו הכוונה למעלה ששמע אברהם את התורה אפילו כשהיתה עדיין בבחי' קול הבין והשכיל אז פרטיות התורה עם כל תרי"ג מצות התלוים בה מול דברינו אלה בא הרמז בתורה: