ויעבר אלישע שונם ושם אשה וכו' ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד נעשה נא עליית קיר קטנה ונשים לו שם מטה שלחן כסא ומנורה נראה להבין ענין הפסוקים ע"ד שביארנו במקום אחר גבורי כח עושי דברו אנחנו עם ישראל נקראים דורשי יחודך ע"י שאינו דורשין תמיד יחודו יתברך להשיג התלבשות אלהות לית אתר פנוי מניה והכל בחכמה עשה הבורא ב"ה לרמוז לאדם בחי' עבודה וזה עיקר עבודת איש הישראל בעוה"ז שילך כל היום בתמימות ולהכניס חכמת הבורא אל כל העובדות ומאורעות הבאים בכל שעה ורגע מפגעי הזמנים אפילו בצורכי גופו גם שם יש חכמה נפלאה התפשטות אורות עליונים זה נק' גבורי כח אשר נודע שיש כ"ח עתים שהאדם צריך לתקנם כל ימי חיים חיותו ולעובדו שכם אחד בכל בחינת עתיו ורגעיו שיש עתים לרעה ועתים לטובה להעלותם למקורם ולשורשם והעיקר בשים אל לבו לבלתי נגרר אחר העת הנראה לפעמים רעה ח"ו כאשר אירע לו עת כזאת יבין וישכיל איך לתקן אותה על שם הכתוב עת לעשות לה' כלומר יש עת כזאת שצריך האדם לתקן אותה להעלות אל ה' ואם הוא חכם הכולל לדעת בכל עת ועת לעבוד את הבורא ב"ה עם בחי' חלקי זמנים שאינם דומים זל"ז ואינו מניח שום עת מכ"ח עתים הידועים ומכניס בהם הארה העליונה למה ברא הקב"ה ככה העת הזאת איש כזה נקרא גבור כ"ח להיותו גבור בבחי' כ"ח עתים וע"ד הזוהר זכאי מן דאיהו עמודא תקיף בכולה שאין מקרי ופגעי הזמנים מבלבלים מחשבתו ועבודתו ודביקות אנשים כאלה נקראים גבורי כח כנ"ל והמה עושי דברו מתקנים את קומת השכינה הנקרא דיבור ק ידוע שתיקון קומת השכינה תולה בהתעורר נשמותיהם של צדיקים ולכן נקראו ת"ח בנאים ע"ש שעוסקים בבניינה של עולם דהיינו בבנין השכינה שנקרא עולם מלישנא דעלימא וזהו שאמרה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עובר עלינו תמיד ואי' בזוהר קדישא דלעילא עוברת עלינו תמיד כי באמת אין לך אפילו רגע אחד שאין השפעות הארת אלהותו יתברך נשפע על האדם וזה הוא החיות של אדם הנשפע עליו מלמעלה שבהעדר ההשפעה הזאת בלתי אפשרי להחיות ולקיים אפילו רגע אחד ובשים זאת על הלב למה נותן לנו הקב"ה השפעתו הטוב כל עת ורגע הכל בכדי שיעשו בני ישראל קומה לשכינה ולזה צוותה ורמזה נעשה נא עלית קיר והיינו עליות איברי השכינה אל מקומה הראשון והוא נקרא קיר קטנה להיות קודם בואם של הצדיקים לבנות לה קומה שלימה ע"י כשרון פעולתם אזי היא נקודה הקטנה בלי חיתוך אברים ואחרי עשותינו ותיקננו לה קישוטין נאים ומתקנים אברים על ידי מעשה המצות התלוים בתכונות איברים המתוקנים שבאדם התחתון וכאשר זכרנו בשם התיקונים ואזי גורמים להעלות לקבל הארה מלמעלה אמנם עיקר העובדות שבהם תולה תיקון קומתה לא נתפרש ורמיזה רמזה ונשים לו שם "מטה שלחן "כסא "ומנורה ר"ת משכ"ו ואיתא בזוהר ע"פ משכו וקחו לכם צאן משכו יומין עלאין לגבי יומין תתאין ולהבין דבריו הקדושים יראה כי עיקר השגת מדות הקדושים תולה בהתלבשות מדריגות התחתונים תענוגות בני אדם הגשמיים ויכול אדם המשכיל בנותן לבו ונפשו לזה להשיג מחמתם אורות עליונים שכליים ובהירים אם יש תענוגים במקום נמוך ועב כזה איך לא יעורר בעבודת הבורא ב"ה שהוא תענוג כל התענוגים ומתחיל לדרוש ולחקור ולהתבונן מאין נמשכו ואי זה מקום בינה שורשה ומקורה של בחי' תענוגים אלו שבודאי כמו שהוא בשורשם אורות בהירים ככה נתפשטו על הנבראים ומעלה הכל אל השורש מחשבה קדומה וזהו העלאות נ"ק שהם אברי השכינה שבכל מקום ממשלתם ולעוצם הכרתו החזקה מחזיר מחשבות הנאצלה אל מקומה הרמתה במה שלוקח לעצמו רמיזא דחכמתא ומעורר את לבו לעבודת הבורא וזהו העלאת השכינה הכתוב בספרים באופן שנתבאר ולזה אמרה נעשה נא עלית קיר קטנה והיינו עליות השכינה ובאיזה דרך תתכן לו לאדם לגרום עליות השכינה רמיזה רמזה איכות בחי' עליותה היינו על ידי התלבשותה בארבעה בחי' תענוגתם אלו מט"ה שלח"ן כס"א ומנור"ה כלליות תענוגי עה"ז שכל או"א מישראל שוה בהם לפי ערכו והמה מורים על אורות עליונים ולכן נתן הקב"ה ברוב רחמיו וגודל חסדיו העודפים על בנ"א בכדי שע"י יהא להם קצת תפיסה והשגה להשרשים של אלו המדריגות הרומזים עליהם וזה הרמז שר"ת של ד' בחי' תענוגים אלו הם משכ"ו לרמוז דברי קודש מאמר הזוהר ע"פ משכו וקחו יומין עלאין לגבי יומין תתאין לרמוז שבלתי אפשרי להשיג יומין עלאין והיינו זי"ה מדותיו הקדושים והבהירים שעמהם נבנה העולם יומין תתאין כ"א באמצעות התלבשות מדריגות משכ"ו מטה שלחן כסא ומנורה וכמבואר להמבין מדעת. ועתה דע לך שלא תתכן לו לאדם העבודה המבואר בדברינו כ"א על ידי השתדלות והתאמצות יומם ולילה לדעת על מה ולמה בא להאי עלמא שפילה והאלהים ישימנו מן השלמים עמו והעושים לשמו הגדול ברחמיו אמן נס"ו:
אור המאיר, וירא 10
Ohr HaMeir, Vayera 10
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
