Translate this website
ב״ה
← Library

אור המאיר, יתרו 2

Ohr HaMeir, Yitro 2

Standard

AI-generated narration

1

בפסוק בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר להבין מקראי קודש אלו יראה להבין ע"פ מה דאיתא בשל"ה בשם ספר עבודת הקודש שהקשה מצינו שכל המצות הכתובים בתורה כתיב זכר ליציאת מצרים ונמצא תלוים כל מעשי המצות והתורה הנארגת מתרי"ג מצות בסיבת יצ"מ והענין תמוה משמע אם לא היה סיבת יצ"מ לא נתקיימה תורה כולה עם כללות מעשה המצות וזה מן הנמנע כי ידוע שהתורה קדומה אלפים שנה לבריאת העולם אשר לא היה עדיין יציאת מצרים זה תוכן המובן בדבריו ועיקר העולה מתרוצו מה שכתוב בתורה זכר ליציאת מצרים לא קאי על יצ"מ התחתונה כ"א יצ"מ עליון הנה בודאי לאו כל עוחה סביל דא להבין ולהשיג זה הענין בשלימות מה טיבו של בחי' יצ"מ העליונה כי הוא עמוק עמוק מי ימצאנו והנראה לענינינו להבין אפס קצה עיין בדרוש פסח ודרוש שבועות שם הרחבנו ביאור אלה הדברים וכאן ריש מילין אומר והכלל העולה מדברי קודש ספר הנ"ל כמו שהיה כאן בעולם הגשמי בחי' יצ"מ בגופים נפרדים ככה בשורש עליון היו מעורבים אלו שתי מצרים יחד וכשבא הקב"ה להפריד אלו הב' מצרים מיצר טוב לעצמו ומיצר רע לעצמו זה נקרא יציאת מצרים העליונה והנה ידוע ומפורסם לכל יודעי דת תורתינו הקדושה אשר למעלה אין רע חס ושלום כי אם באמצעות השתלשלותם והתרחקות משורש הקדמון אז נשתלשל לכאן בחינת פרעה ובהכרח מי שיש לו בחי' דעת מסתמא היה זה בשורש גם כן שורש דק מן הדק דינים קדושים וטהורים כנודע מכתבי האר"י זללה"ה בכונות שפרעה היה יונק מאחורי עורף וענין זה עדיין לא נפסק עד לעתיד וכאשר ביארנו פ"ה אל מוציאם ממצרים הלשון שכתוב מוציאם משמע שגם עתה בכל יום ויום הוא מוציאם מבחי' המיצר שלהם אשר לא נפסק עדיין עד גאולה אחרונה יש לכל איש הישראלי בחי' מצרים ממקרי ופגעי הזמנים וזאת עבודת האדם ליתן דעתו לזה לבלתי יכול להגרר אחרי הפגעים מהתחלקות הזמנים ואדרבא יעבוד גם עם זאת את הבורא ב"ה כאשר קדם לנו בפרשיות הקודמות כי לא נגרע מעבודתכם דבר וכיון שנותן את דעתו לזה לבלתי ישאר שקוע בבחי' מיצר שלו הוא המוציאו משם כי התפשטותו דמשה בחי' הדעת בכל דור ודור וזה לך האות "מה "שהיה "הוא שיהיה ר"ת משה כמבואר בקדמונים ז"ל והנה בחינת יצ"מ הזה תלויה ג"כ ביציאת מצרים העליונה אחרי שנתגלו ונשתלשלו ב' המצרים ממרום שבתם ומקורם להיות ניכר גבול הקדושה ביתרון שאת לעומת גבול הרשע אזי שייך שפיר ענין עבודת האדם לדחות את הרע ולברור הטוב מכל דבר בעולם ובפרט מסיבת מקרי ופגעי הזמנים אשר לא נגרע מעבודתו דבר כ"א גם. שם רמז לחכמה עליונה המלובש בכל דבר בעולם ושייך לעבודתו להעלות משם אל מקומה הראשון והכל תולה בתיקון שבע מדות הקדושים אשר ניתן לאדם לתקנם כאשר כבר קדם לנו כ"פ וכלל התורה הקדושה הנארגת ממעשי המצות אינה בכלל כ"א שבעה ספרים המורים על ז' ימי הבנין וכאשר באמת חכמים הגידו בז' קולות ניתנה התורה ונמצא ע"פ ההצעה הנזכר יכולון כל בני מדע להבין איך שתולה כל התורה והמצוה ביצ"מ העליונה שהוא למעלה מעולם הבנין דהיינו ז' מדות ימים הקדמונים שבהם נברא העולם אשר בכאן יש תערובות טוב ורע ובזה תלוים רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת והשכל נותן אם לא היה יציאות ב' המצרים אלו ממקורן בכדי שיבא אחר כך באמצעות התרחקותם והתפשטותם משורשם למטה מהעלם אל הגילוי לידי בחי' התחלקות טו"ר נמצא לא היה ג"כ בחינת מצות עשה ול"ת התלוים בטו"ר ובטלה הבחירה ואין שכר ועונש בעולם והכל תולה ביציאת מצרים העליונה כמבואר ונוהג זה הענין עד גאולה אחרונה כי מצד הסברא כל עוד שאין ישראלים בהזדככות הגופים וקישוט מלא קומתם לדחות מהם מגע נכרי לבלתי אחוז בהם תערובות רע מז' הפכיים אזי עדיין לא ניכר יצ"מ ביתרון שאת ויתרון אור גבול הקדושה מן חשך גבול הרשע כמדובר והיה לאות על ידך אשר לכן לא ניתנה התורה ע"י אברהם ויצחק אברהם דנפיק מניה ישמעאל יצחק דנפיק מניה עשו אמנם יעקב אבינו להיותו בחיר האבות ומטתו שלימה היה כלי מוכן שיתגלה התורה באמצעותו להורות לנו דרכי אל את הדרך אשר ילכון ואת המעשה אשר יעשון בני ישראל לכת יושר באמת ונכון להכניס הדעת אל פרטי עובדותיהם לקשר התחתון בעליון כמוזכר לעיל כ"פ פרטי הענין וגם ביארנו פ"ה תורה צוה לנו משה מורשה קהלות יעקב ירצה התורה שצוה לנו משה רבינו ע"ה מוריש לנו לדעת כל איש מעשיהו איך לקפל ולחבר את החכמה המורה על אות י' אל בחינת עקב מדריגות התחתונים והנמוכים שגם שם יש רמיזא דחכמתא ומוטל על עם ישראל לברר הטוב מהרע אשר זאת כל מגמת נפשינו ותשוקתינו בעשיות המצות ולימוד תורה ותפלה רק לברר נצוצין שנפלו בקליפיות מעת השבירה כנודע למביני מדע והכל באמצעות התורה שניתנה על הר סיני המלמדת לאדם דעת ואפשר לרמוז בכתוב וירד אלהים על הר סיני תיבת וירד משמעו לשון הבדלה והפרשה כמו הרודה פת והכוונה בזה כי קודם התפשטות והשתלשלות המצרים משרשם העליונים לבחינת התחלקות היו מעורבים ב' המצרים יחד כנאמר למעלה הגם שאין שייך לומר שיש בחי' רע בשורש למעלה כי אין רע יורד מן השמים אך הנה ידוע קדימת מחשבתו לבריאות העולם ישראל עלו במחשבה להבראות שצפה יתברך גודל התענוג והשעשועים שיקבל מנשמותיהם של הצדיקים ולהיות כי כן ע"כ מוכרח להיות ג"כ צד שכנגדם גבול הרשע לנסות בם את ישראל ויהיה שכר ועונש והם הם הגורמים תוספת תענוג לקבל מעם קרובו ישראל בהיות הבחירה חפשית בידם לדעתם מאוס ברע ולבחור בטוב נמצא תיכף שעלה ברצונו הפשוט לברוא עם קדוש ישראל תיכף היה הרצון לברוא ג"כ את גבולות עמים וכאשר כבר קדם ויהי אך יצא יצא יעקב והנה עשו אחיו בא מצידו ומסבתו של יעקב בכדי לקבל תוספות תענוג מיעקב ולכן היו יעקב ועשו תומים בבטן המלאה וילמוד סתום מן המפורש אשר דוגמתו למעלה היו ג"כ בתערובת מעורבים בשורשם ומקורם בבטן המלאה העליונה וככה נתפשטו ויצאו מכח אל הפועל ונעשה כזה ג"כ בעולם העשי' הגשמי גופים נפרדים זה לעומת זה אמנם עיקר הרצון של אלופו של עולם אל עם ישראל ובנו בחר אל להיות לו לעם סגולה מכל העמים ונתן לנו את התורה ובזה הראה חיבתו עלינו לעיני העמים והבדילנו מזולת עמים וזהו וירד אלהים כלומר הבדיל והפריש בחינתינו ומעלתינו מן העמים לעבודתו על הר סיני ע"י התורה שניתנה על הר סיני והנה כמו שהוא יתברך הבדיל והפריש אותנו מזולת העמים באמצעות נתינת התורה כמ"כ אנו עדת ישראל נאות לנו לברר ולפרוש הטוב מרע ג"כ על ידי התורה ומשיגין התלבשות אלהות אפילו בארציות ובדברים הנראים שהם רק לצורך גופני גם משם אנו בנ"י מעותדים להשיג וליקח לבחינת עבודת הבורא רמיזא דחכמתא להעלות משם נ"ק לשורשם ומקורם אשר היה שם אהלם בתחלה ולהשיג משם את חכם הפועל שפעל ועשה ככה בשולמו הכל בחכמה נפלאה וכ"ז יתכן לנו לדעת על ידי מאור התורה אנו מבררים הטוב מהרע כללות הע' עממין והנה כל עוד שאנו מדברים דברי אלהים חיים אזי יש שנאה לאומות העולם בראות' תועלת גדול המגיע לנו ע"י דבור תורה ותפלה שנתרוקן קומת הסט"א מטוב הצפון ומאז עת השבירה. ועתה נחזור לביאור אשר לפנינו בחודש הג' לצאת בנ"י מאר"מ ירצה בחדש השלישי דייקא ע"ד מאמרם ז"ל אורייתא תליתאה בירחא תליתאה ע"י אדם תליתאי ומורה באצבע לצאת בני ישראל מארץ מצרים מוסב על יצ"מ העליונה כמבואר אזי יתכן להם נתינת התורה ופרטי מצותיה זכר ליציאת מצרים שהכל תולה ביצ"מ העליונה כמבואר ואחרי שזכו בני ישראל למעמד הקדוש ביום הזה באו מדבר סיני יובן ע"פ מאמרם ז"ל למה נקראת הר סיני שירדה שנאה לאו"ה עליו כמו כן הענין בכאן אם אנחנו בנ"י מדברים דבורים של תורה ותפלה בדחילו ורחימו עושין רשימה למעלה ירד מזה גם כן שנאה לאו"ה בעת אשר שלט האדם באדם לרע לו ודאי לברור מהם טוב המלובש בם ואפ"ל באו מדבר סיני שם רמז שבאו ישראל וזכו לדבורים קדושים וטהורי' דברי אלהים חיים שירדה שנאה לאו"ה מסיבתם ורומז הכ' אופן נתינת' דייקא בחדש השלישי ובאמצעות אדם שלישי.

Text editions & licenses

Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion