Sefer HaMelitzah, On Drasha 10

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע עוֹד כִּי הִנֵּה, יֵשׁ דְּרָכִים רַבִּים בְּעִנְיַן הַלָּשׁוֹן. יֵשׁ לָשׁוֹן נִכְבָּד מְאֹד וְלָשׁוֹן בֵּינוֹנִי הָעוֹבֵר בְּרֹב בְּנֵי הָאָדָם, וּבִשְׁנֵיהֶם יִמָּצְאוּ מִשְׁפָּטִים מְיֻחָדִים לְפִי עִנְיַן הַלָּשׁוֹן הַהוּא וְיִמָּצְאוּ לוֹ יִפּוּיִם כְּפִי עִנְיָנוֹ. עוֹד יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּגַזְּמִים בְּדִבּוּרָם וּמַגְדִּילִים אִמְרָתָם שִׁעוּר גָּדוֹל. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁלֹא יַגְדִילוּ הַדְּבָרִים, אֶלָּא יְדַבְּרוֹ בָם כְּדוֹבְרִים בְּעִנְינֵי בֵיתָם וְיַקְטִינוּ עִנְיָנָם. וּבְכָל אֵלֶּה הַדְּרָכִים אֶפְשָׁר שֶׁיִּמָּצְאוּ יִפּוּיִם, כְּפִי מַה שֶׁבֵּאַרְנוּ בִמְקוֹמוֹ, עַיֵּן שָׁם. תָּם