Sefer HaMelitzah, On Drasha 9

אַךְ הַמִּין הַשֵּׁנִי הוּא שֶׁיְּשׁוֹטֵט הַדְּרוּשׁ בְּעִנְיָנִים שׁוֹנִים. וְאָמְנָם, רָאוּי לוֹ שֶׁיַּעֲמֹד תָּמִיד עַל סֵדֶר אֶחָד, וְהַיְנוּ — שֶׁיִּהְיֶה יַחַס וְקֶשֶׁר בֵּין עִנְיָן לְעִנְיָן וְלֹֹא יִהְיוּ נִפְרָדִים לְגָמְרֵי. אָמְנָם, הַיַּחַס הַזֶּה הוּא מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְחַלֵּף הַרְבֵּה, כְּפִי הִתְחַלְּפוּת הַדֵּעוֹת וְהַמִּקְרִים, אַךְ הַכְּלָל הוּא — שֶׁיִּהְיוּ הָעִנְיָנִים נִמְשָׁכִים זֶה מִזֶּה בְּהַדְרָגָה.