Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 37

בעת ההיא הכה ה׳ את פרעה מלך מצרים וינגע ה׳ אותו בנגע הצרעת מכף רגלו ועד קדקדו, מפני עבודת פרך בני ישראל היה הנגע הזה לפרעה מלך מצרים מאת ה׳ בעת ההיא. כי שמע ה׳ אל תפילת עמו בני ישראל, ותבוא אליו צעקתם מפני עבודתם הקשה. ובכל זאת לא שב אפו מהם ועוד יד פרעה נטויה על בני ישראל, ויקשה פרעה את ערפו לפני ה׳ ויכביד עולו על כל בני ישראל וימרר את חייהם בכל עבודה קשה. ויהי כאשר נגע ה׳ את פרעה מלך מצרים, וישאל את חכמיו ואת חרטומיו לרפאותו. ויאמרו לו חכמיו וחרטומיו, כי אם יותן מדם ילדים קטנים אל הנגע ההוא ונרפא לו. וישמע אליהם פרעה, וישלח סריסיו גושנה אל בני ישראל לקחת ילדיהם הקטנים. וילכו סריסי פרעה ויקחו ילדי בני ישראל מחיק אמותם בחוזקה, ויביאום אל פרעה יום יום. ילד ליום ילד ליום וישחטום הרופאים ויתנו אל הנגע, ככה יעשו כל הימים. ויהי מספר הילדים אשר שחט פרעה שלוש מאות ושבעים וחמישה ילדים. ולא שמע ה׳ אל רופאי מלך מצרים, ויהי הנגע הולך וחזק ורב מאוד. ויהי פרעה בחולי הנגע ההוא עשר שנים, ולב פרעה הולך וקשה על בני ישראל. ויהי מקץ עשר שנים, ויוסף ה׳ לפרעה מלך מצרים שבר על שבר ומכה על מכה. ויכהו ה׳ בשחין רע וחולי הבטן, ויהפך הנגע ההוא לשחין רע. בעת ההיא באו שני סריסי פרעה מארץ גושן אשר שם בני ישראל, ויבואו בית פרעה ויאמרו לו ראו ראינו את בני ישראל רפו מעבודתם ויתעצלו במלאכה. ויהי כשמוע פרעה את דברי סריסיו, ויחר אף פרעה על בני ישראל מאוד כי נעצב מאוד מכאב בשרו. ויען ויאמר, אך עתה הנה כאשר ידעו בני ישראל כי חולה אנוכי וישובו וילעגו עלינו. ועתה מהרו ואסרו לי המרכבה ואלכה לי גושנה ואראה את לעג בני ישראל, אשר הם מלעיבים ומלעיגים עליי. ויאסרו לו עבדיו המרכבה ויקחוהו וירכיבו אותו על הסוס, כי לא יכול לרכוב. ויקח עמו עשרים פרשים ועשרה רגלי, וילך אל בני ישראל גושנה.