Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 38

ויהי בלכתם עד קצה מצרים ויעבור סוס המלך במקום צר וגבוה במשעול הכרמים, גדר מזה וגדר מזה ועומק הארץ והשפלה מזה. וימהרו וירוצו הסוסים במקום ההוא וידחיקו זה את זה, וידחיקו הסוסים את סוס המלך. ויפול סוס המלך אל העומק והשפלה, והמלך רוכב עליו. ויהי בנפלו ותהפך המרכבה על פני המלך וישב הסוס על המלך, ויצעק המלך כי נכאב בשרו מאוד. ויקרע בשר המלך עליו ותשברנה עצמותיו ולא יכול לרכוב, כי מאת ה׳ היה הדבר הזה אליו כי שמע ה׳ את צעקת עמו בני ישראל ואת ענים. וישאוהו עבדיו על שכמם מעט זה ומעט זה וישיבו אותו מצרימה, וישובו גם הפרשים אשר עמו מצרימה. וישכיבו את המלך במיטתו וידע המלך כי בא קצו למות, ותבוא אפרענית המלכה אישתו ותבך לפני המלך ויבך המלך עמה בכי גדול. ויבואו כל שריו ועבדיו ביום ההוא, ויראו את המלך ברעה ההיא ויבכו עמו בכי גדול. ויועצו שרי המלך וכל יועציו את המלך, להמליך תחתיו בארץ את אשר יבחר מבניו. ולמלך שלושה בנים ושתי בנות אשר ילדה לו אפרענית המלכה אישתו, מלבד בני הפילגשים אשר למלך. ואלה שמותם, הבכור עתרי ומשנהו אדיקם והשלישי מוריון. ואחיותיהם, שם הגדולה בתיה והקטנה עכוזית. ויהי עתרי בכור המלך איש שוטה ומבוהל, ונמהר בכל דבריו. ואדיקם היה איש ערום וחכם מאוד, ויודע כל חכמת מצרים. ואולם רע בתואר מאוד ועב בשר וקצר קומה מאוד, ויהי ארכו אמה וזרת. ויהי כראות המלך את אדיקם בנו ערום וחכם בכל דבר, וישם המלך בליבו להמליכו תחתיו אחרי מותו. ויקח לו אישה את גדידה בת אבילט, והוא בן עשר שנים ותלד לו ארבעה בנים. וילך הוא אחרי כן, ויקח שלוש נשים והוליד שמונה בנים ושלוש בנות. ויחזק החולי על המלך מאוד, ויבאש בשרו כבשר החלל המושלך על פני השדה בעת הקיץ לחום השמש. וירא המלך כי חזק עליו חליו מאוד ויצו ויקחו לו את אדיקם בנו, וימליכהו תחתיו בארץ. ויהי מקץ שלושת ימים, וימת המלך בבושת וכלימה ובחרפה. וישאוהו עבדיו ויקברוהו בקברי מלכי מצרים, בצוען מצרים. ולא חנטוהו כמשפט המלכים, כי הבאיש בשרו מאוד ולא יכלו לגשת אליו לחנוט אותו מפני הריח ויקברוהו בבהלה. כי מאת ה׳ היתה הרעה הזאת אליו כי שילם לו ה׳ רעה כרעתו, אשר עשה לישראל בימיו. וימת בבהלה ובחרפה, וימלוך אדיקם בנו תחתיו.