Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 42

ויתקבצו אחרי כן בעם רב, וישלחו אל בני מעון אחיהם לעזרם להילחם את הדר מלך אדום. וישמע הדר את הדבר אשר עשו בני מואב, ויירא מאוד מפניהם ויחדל להילחם איתם. בימים ההם לקח משה בן עמרם במדין את ציפורה בת רעואל המדיני לאישה. ותלך ציפורה בדרכי נשי בני יעקב, לא חסרה דבר מצדקת שרה רבקה רחל ולאה. ותהר ציפורה ותלד בן ויקרא את שמו גרשום, כי אמר גר הייתי בארץ נוכריה. רק לא מל את בשר עורלתו, בגזרת רעואל חותנו. ותהר עוד ותלד בן וימל את בשר עורלתו, ויקרא את שמו אליעזר. כי אמר משה כי אלוקי אבי בעזרי ויצילני מחרב פרעה. ופרעה מלך מצרים החזיק העבודה מרוד על בני ישראל בימים ההם, ויוסף להכביד עולו על בני ישראל. ויצו ויעבירו קול במצרים לאמור לא תוסיפון לתת תבן לעם ללבון הלבנים, והם ילכו וקוששו להם תבן מאשר ימצאו. וגם את מתכונת הלבנים אשר יעשו ליום יתנו לא יגרעו מהם דבר, כי נרפים הם בעבודתם. וישמעו בני ישראל את הדבר הזה, ויתאבלו ויאנחו ויצעקו אל ה׳ ממר נפשם. וישמע ה׳ את צעקת בני ישראל, וירא את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. ויקנא ה׳ על עמו ועל נחלתו וישמע את קולם ויאמר להוציאם מעוני מצרים, לתת להם ארץ כנען לאחוזה. ובימים ההם ומשה היה רועה את צאן רעואל המדיני חותנו אחרי מדבר סין, והמטה אשר לקח מאת חותנו בידו. ויהי היום ויברח למשה גדי עזים מן הצאן, וירדוף משה אחריו ויבוא עד הר האלוקים חורבה. ויהי בבואו חורבה וירא אליו ה׳ שם בסנה, וירא את הסנה בוער באש רק האש לא שלטה בסנה לשורפו. ויתמה משה מן המראה הזה מדוע לא יבער הסנה, ויגש לראות את הדבר הנורא הזה. ויקרא ה׳ אל משה מתוך האש, ויצוהו לרדת מצרימה אל פרעה מלך מצרים לשלח את בני ישראל מעבודתו. ויאמר ה׳ אל משה, לך שוב מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך, ודיברת אל פרעה לשלח את ישראל מארצו. ויורהו ה׳ לעשות אותות ומופתים במצרים לעיני פרעה ולעיני עבדיו, למען יאמינו כי שלח אותו ה׳. וישמע משה לכל אשר ציוהו ה׳ וישב אל חותנו ויגד לו הדבר, ויאמר לו יתרו לך לשלום.