Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 49

ופרעה מלך מצרים ניגש לפני משה ואהרון ומקצת בני ישראל אשר היו איתם במקום ההוא, ויתחנן אליהם לאמור. קומו וקחו את אחיכם כל בני ישראל אשר בארץ וצאנם ובקרם וכל אשר להם לא ישאירו דבר, אך העתירו אל ה׳ אלוקיכם בעדי. ויאמר משה אל פרעה, הנה גם אתה בכור לאמך אך אל תירא כי לא תמות, כי ציוה ה׳ להחיותך בעבור הראותך כוחו הגדול וזרועו הנטויה והחזקה. ויצו פרעה לשלח את בני ישראל, ויתחזקו כל מצרים לשלחם כי אמרו כולנו מתים. וישלחו כל מצרים את ישראל בעושר רב מאוד וצאן ובקר ומגדנות, כשבועת ה׳ בינו ובין אברהם אבינו. ויתמהמהו מבני ישראל לצאת בלילה, ויהי בבוא המצריים להוציאם ויאמרו אליהם הגנבים אנחנו כי נצא בלילה. וישאלו בני ישראל ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות, וינצלו בני ישראל את מצרים. וימהר משה ויקם וילך אל נחל מצרים, ויעל משם את ארון יוסף ויקח אותו עמו. וגם כל בני ישראל העלו איש איש את ארון אבותיו עמו, ואיש ארון שבטו עמו. ויסעו בני ישראל מרעמסס סוכותה, כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטפם ונשיהם. וגם ערב רב עלה איתם, וצאן ובקר מקנה כבד מאוד. ומושב בני ישראל אשר ישבו בארץ מצרים בעבודה קשה, עשר שנים ומאתיים שנה. ויהי מקץ עשר שנים ומאתיים שנה, ויוציא ה׳ את בני ישראל ממצרים ביד חזקה. ויסעו בני ישראל ממצרים ומגושן ומארץ רעמסס ויחנו בסוכות, בחמישה עשר יום לחודש הראשון. ומצרים מקברים את כל בכוריהם אשר הכה ה׳, ויקברו כל מצרים כל חלליהם שלושת ימים. ויסעו בני ישראל מסוכות, ויחנו באיתם בקצה המדבר. ויהי ביום השלישי אחרי קבור מצרים את בכוריהם, ויקומו אנשים רבים ממצרים וילכו אחרי ישראל להשיבם למצרים. כי ניחמו על אשר שלחו את ישראל מעבודתם. ויאמרו איש אל רעהו, הלא משה ואהרון דיברו אל פרעה לאמור דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לה׳ אלוקינו. ועתה נשכימה אליהם בבוקר להשיבם והיה אם שוב ישובו איתנו מצרים אך אדוננו, וידענו כי אמונה איתם. ואם לא ישובו, ונלחמה אותם והשבנו אותם בכח גדול וביד חזקה.