Sefer HaYashar (midrash), Book of Exodus 50

וישכימו בבוקר כל שרי פרעה ועמם כשבע מאות אלף איש, ויצאו ממצרים ויבוא ביום ההוא עד המקום אשר שם בני ישראל. ויראו כל מצרים והנה משה ואהרון וכל בני ישראל יושבים לפני פי החירות, אוכלים ושותים וחוגגים את חג ה׳. ויאמרו כל מצרים אל בני ישראל, הלא אמרתם דרך שלושת ימים נלך במדבר וזבחנו לאלוקינו ושבנו. ועתה הלא זה חמישה ימים היום שהלכתם, מדוע אין אתם שבים אל אדוניכם. ויען משה ואהרון ויאמרו אליהם, כי העד העיד ה׳ אלוקינו בנו לאמור לא תוסיפו לשוב עוד מצרימה. כי אם אל ארץ זבת חלב ודבש נלכה לנו, כאשר נשבע ה׳ אלוקינו לאבותינו לתת לנו. ויראו כל שרי מצרים כי לא שמעו אליהם כל ישראל לשוב מצרימה, ויתאזרו להילחם עם ישראל. ויחזק ה׳ את לב בני ישראל על מצרים, וילחמו ישראל עם שרי מצרים. ותגבר יד בני ישראל על מצרים, ויכו אותם מכה גדולה. ותכבד המלחמה על מצרים וינוסו כל מצרים לפני בני ישראל, כי מתו מהם רבים ביד בני ישראל. וילכו שרי פרעה מצרימה ויגידו לפרעה לאמור, ברחו בני ישראל להם ולא יוסיפו לשוב מצרימה וכזאת וכזאת דיברו אלינו משה ואהרון. וישמע פרעה את הדבר הזה ויהפך לבבו ולבב כל עבדיו על ישראל, וינחמו כי שלחו את ישראל. ויאמרו כל מצרים אל פרעה לרדוף אחרי בני ישראל, להשיבם לסבלותם. ויאמרו איש אל אחיו, מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו. ויחזק ה׳ את לב כל מצרים לרדוף אחרי ישראל, כי חפץ ה׳ להפיל את כל מצרים בתוך ים סוף. ויקם פרעה ויאסור מרכבתו ויצו ויקבצו את כל מצרים, לא נותר איש כי אם הטף והנשים. ויצאו כל מצרים עם פרעה לרדוף אחרי בני ישראל, ותהי מחנה מצרים מחנה גדול מאוד וכבד כעשר מאות אלף איש. ותלך כל המחנה הזאת וירדפו אחרי בני ישראל להשיבם מצרימה, וישיגו את ישראל חונים על ים סוף.