Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Lech Lecha 1

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר הראיתיך לתת אותה לך ולבניך, כי שם בארץ ההיא אברכך ושם אעשך לגוי גדול ואגדלה שמך ונברכו בך כל משפחות האדמה. עתה קום צא לך מן המקום הזה אתה ואשתך וכל אשר לך וגם כל ילידי ביתך וכל הנפש אשר עשית בחרן הוצא איתך מזה, וקום שוב ארצה כנען. ויקם אברם ויקח את שרי אישתו ואת כל אשר לו ואת כל ילידי ביתו ואת כל הנפש אשר עשו בחרן, ויצא ללכת ארצה כנען. וילך וישב אברם ארצה כנען כדבר ה׳ וילך איתו לוט בן הרן אחיו, ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן לשוב ארצה כנען. ויבואו ארצה כנען כדבר ה׳ אל אברם ויט אברם אהלו וישב באלוני מורה, ולוט בן אחיו וכל אשר לו עמו. וירא ה׳ אל אברם עוד ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת, ויבן שם מזבח לה׳ הנראה אליו עודנו באלוני מורה עד היום. בימים ההם היה בארץ שנער איש חכם ומשכיל בכל חכמה ויפה תואר מאוד, אך היה איש עני ורש אין כל ושמו רקיון. וייצר לאיש מאוד על מחייתו ויועץ ללכת מצרימה אל אשוירוש בן ענם מלך מצרים להראות למלך את חכמתו אולי ימצא חן בעיניו לגדלו ולתת לו את מחייתו, ויעש רקיון כן. ויהי כבוא רקיון מצרימה וישאל את יושבי מצרים בעבור המלך, ויגידו לו יושבי מצרים את משפט מלך מצרים. כי משפט מצרים בימים ההם שלא יצא המלך מהיכלו מארמון המלך ולא יראה בארץ כי אם יום אחד בשנה, ואחרי כן יבוא עוד המלך אל היכלו לשבת שם. והיה ביום ההוא אשר יצא המלך ושפט את כל הארץ ביום ההוא וכל איש אשר לו דבר יבוא לפני המלך ביום ההוא, ועשה לו את כל אשר ישאל מאת המלך. ויהי כשמוע רקיון את משפט מצרים וכי לא יוכל לבוא לפני המלך, ויתעצב מאוד ויחר לו על ככה.