Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Miketz 16

ויקרא יוסף אל גיבוריו, ויבואו לפניו שבעים איש גיבורי חיל וחרבותם שלופות בידם, ויבהלו כל בני יעקב מהם. ויאמר אליהם יוסף, תפשו את האיש הזה ואסרתם אותו בבית הסוהר עד בוא אחיו אליו. וימהרו גיבורי יוסף, ויחזיקו בשמעון לאסור אותו. ויצעק עליהם שמעון צעקה גדולה מאוד ומרה, ותשמע הצעקה למרחוק. ויבהלו כל גיבורי יוסף מקול הצעקה, ויפלו על פניהם וייראו מאוד וינוסו להם. וגם כל האנשים אשר היו את יוסף נסו, כי יראו מאוד לנפשותם וישאר אך יוסף ומנשה בנו שם. וירא מנשה בן יוסף את גבורת שמעון, ויחר אפו מאוד. ויקם מנשה בן יוסף ויגש אל שמעון, ויכה מנשה את שמעון באגרופו מכה רבה בעורפו וינח שמעון מחמתו. ויאחז מנשה בשמעון ויחזק בו ויאסור אותו וידחהו אל בית הכלא, ויתמהו כל בני יעקב ממעשה הנער. ויאמר שמעון אל אחיו, איש מכם אל יאמר כי מכת מצרי זאת אין זאת כי אם מכת בית אבי. ויצו יוסף אחרי כן ויקרא לאשר על האוצר למלאות את כליהם בר כאשר יוכלון שאת ולתת איש כספו בשקו ולתת להם צדה לדרך, ויעש להם כן. ויצו אותם יוסף לאמור, השמרו לכם פן תמרו את פי ולא תביאו את אחיכם כאשר דיברתי לכם. והיה כאשר תביאו את אחיכם אליי הנה, וידעתי כי כנים אתם ואת הארץ תסחרו. והשיבותי לכם את אחיכם, ושבתם לשלום אל אביכם. ויענו כולם ויאמרו, כאשר דיבר אדוני כן נעשה וישתחוו לו ארצה. וישאו איש שברו על חמורו, ויצאו ללכת ארצה כנען אל אביהם. ויבואו אל המלון ויפתח לוי את שקו לתת מספוא לחמורו, וירא והנה כספו במשקלו עודנו באמתחתו. ויירא האיש מאוד ויאמר אל אחיו, הושב כספי והנה הוא באמתחתי וייראו האנשים מאוד ויאמרו מה זאת עשה אלוקים לנו. ויאמרו כולם ואיה חסדי ה׳ את אבותינו את אברהם יצחק ויעקב אבינו, כן נתננו ה׳ היום ביד מלך מצרים להתעולל עלינו. ויאמר אליהם יהודה, הלא אשמים אנחנו וחטאים לפני ה׳ אלוקינו במוכרינו את אחינו בשרנו ולמה תאמרו איה חסדי ה׳ את אבותינו. ויאמר אליהם ראובן, הלא אמור אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ולא שמעתם לי. כי דמו דרש אלוקים ממנו, ואיך תאמרו איה חסדי ה׳ את אבותינו ואתם חטאתם לו.