Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Miketz 17

וילינו במקום ההוא וישכימו בבוקר, וישאו את שברם על חמוריהם וינהגו אותם וילכו ויבואו ארצה כנען בית אביהם. ויצא יעקב וביתו לקראת בניו וירא יעקב, והנה אין שמעון אחיהם איתם. ויאמר יעקב אל בניו איפה שמעון אחיכם אשר לא ראיתיו איתכם, ויגידו לו בניו את כל הקורות אותם במצרים. ויבואו בתיהם ויפתחו איש את שקו ויראו והנה איש צרור כספו בשקו, וייראו מאוד מזה המה ואביהם. ויאמר אליהם יעקב, מה זאת עשיתם לי שלוח שלחתי אליכם את יוסף אחיכם לדרוש את שלומכם ותאמרו לי חיה רעה אכלתהו. וילך שמעון איתכם לשבור אוכל ותאמרו, מלך מצרים אסר אותו בכלא. ואת בנימין תאמרו לקחת להמית גם אותו, והורדתם את שיבתי ביגון שאולה על בנימין ויוסף אחיו. עתה לא ירד בני איתכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר, וקרהו אסון בדרך אשר תלכו בה כאשר קרה לאחיו. ויאמר ראובן אל אביו, את שני בניי תמית אם לא אביא לפניך את בנך והצגתיו לפניך. ויאמר יעקב אל בניו, שבו לכם ואל תרדו מצרימה כי לא ירד בני איתכם מצרימה ולא ימות כאחיו. ויאמר אליהם יהודה, חדלו נא לכם ממנו עד כלות לו את השבר והוא יאמר הורידו את אחיכם כי ימצא את נפשו ברעב ואת נפש ביתו. והרעב היה כבד בכל הארץ בימים ההם, וכל אנשי הארץ הולכים ובאים מצרים לשבור אוכל כי חזק עליהם הרעב מאוד. וישבו בני יעקב בארץ כנען ימים ושני חודשים, עד כלות להם את השבר. ויהי כאשר כלו לאכול את השבר ותרעב נפשם מאוד, כל בית יעקב. ויבואו ילדי בני יעקב יחד ויגשו אל יעקב ויסובבו אותו כולם ויאמרו לו, תנה לנו לחם ולמה נמות כולנו ברעב נגדך.