Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Miketz 18

וישמע יעקב את דברי ילדי בניו, ויבך בכי גדול ויכמרו רחמיו אליהם. ויקרא יעקב אל בניו, ויבואו כולם וישבו לפניו. ויאמר אליהם יעקב, הלא ראיתם כי בניכם בוכים עליי היום תנה לנו לחם, ואין. עתה שובו שברו לנו מעט אוכל. ויען יהודה ויאמר אל אביו, אם ישך משלח את אחי ואיתנו נרדה ונשברה לך אוכל. ואם אינך משלחו לא נרד, יען כי מלך מצרים העד העיד עלינו לא תראו פניי בלתי אחיכם איתכם. כי מלך מצרים מלך אדיר וחזק הוא, והיה אם הלכנו אליו בלתי אחינו ומתנו כולנו. הלא ידעת אם לא שמעת כי המלך ההוא גיבור וחכם מאוד, ואין כמוהו בכל הארץ. הנה ראינו את כל מלכי הארץ, ולא ראינו כמלך ההוא מלך מצרים. הלא אין גדול כאבימלך מלך פלשתים מכל מלכי הארץ ומלך מצרים גדול ועצום ממנו, ולא יהיה לו אבימלך כאחד שריו. לו ראית אבי את היכלו ואת כסאו, ואת כל עבדיו העומדים לפניו. לו ראית המלך ההוא בשבתו על כסאו ביופיו ובתוארו, מלובש בבגדי מלכות ועטרת זהב גדולה על ראשו. לו ראית ההוד וההדר אשר נתן לו אלוקים, כי אין כמוהו בכל הארץ. לו ראית אבי החכמה והתבונה והדעת, אשר נתן אלוקים בלבו. הראית אל קולו הנעים בדברו אלינו. לא ידענו אבי מי הודיעו את שמותינו ואת כל אשר קרה לנו, וישאל גם עליך לאמור העוד אביכם חי השלום לו. לו ראית את כל דברי מלכות מצרים, על פיו יצא ועל פיו יבוא ואין שואל בפרעה אדוניו. לו ראית את פחדו ואת אימתו על כל מצרים. וגם אנחנו בצאתנו מלפניו ונאמר לעשות למצרים כיתר ערי האמורי ויחר אפינו מאוד על כל דבריו אשר דיבר, לתתנו מרגלים. והיה בבואנו עוד לפניו ונפלה אימתו עלינו יחד, ואין איש יוכל לדבר אליו דבר קטון או גדול. ועתה אבינו שלח נא את הנער איתנו ונרדה ונשברה לך אוכל למחייתנו, ולא נמות ברעב. ויאמר יעקב, למה הרעותם לי להגיד למלך כי יש לכם אח מה הדבר אשר עשיתם. ויאמר יהודה אל יעקב אביו, תנה הנער בידי ונקומה ונרדה מצרימה ונשברה אוכל ונבוא. והיה בבואנו ואין הנער איתנו, וחטאתי לך כל הימים.