Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Miketz 19

הראית את כל ילדינו הקטנים בוכים עליך ברעב ואין לאל ידיך, עתה יכמרו נא רחמיך עליהם ושלחה את אחינו איתנו והלכנו. ואיה חסד ה׳ את אבותינו איתך, אשר תאמר כי מלך מצרים יקח את בנך. חי ה׳ לו אמות עליו עד הביאותיו והצגתיו לפניך. אך התפלל נא בעדינו אל ה׳ אלוקינו ויעשה איתנו חסד לתננו לחן ולחסד לפני מלך מצרים ואנשיו, כי לולי התמהמנו כי עתה שבנו זה פעמיים אליך עם בניך. ויאמר יעקב אל בניו, בה׳ אלוקיי אבטח אשר יציל אתכם ונתן אתכם לחם בעיני מלך מצרים ובעיני כל אנשיו. ועתה קומו ולכו אל האיש וקחו לו בידכם מנחה מן הנמצא בארץ הזאת, והביאו לפניו. ואל ש-די יתן לכם רחמים לפניו, ושלח לכם את בנימין ואת שמעון אחיכם. ויקומו כל האנשים ויקחו את בנימין אחיהם ומנחה גדולה מזמרת ארץ כנען לקחו בידם, וגם משנה כסף לקחו. ויצו יעקב את בניו מאוד על בנימין, השמרו בו בדרך אשר תלכו בה ואל תתפרדו מעמו גם בדרך גם במצרים. ויקם יעקב מאת בניו ויפרוש כפיו ויתפלל אל ה׳ בעד בניו לאמור, ה׳ אלוקי השמים ואלוקי הארץ זכור לאברהם אבינו את בריתך אותו וזכור ליצחק אבי ועשה חסד עם בניי, ואל תתנם ביד מלך מצרים. עשה נא אלוקיי למען רחמיך ופדה את כל בניי והצילם מיד מצרים, וישלחו להם את שני אחיהם. וגם כל נשי בני יעקב וילדיהם נשאו כולם את עיניהם השמימה, ויבכו כולם אל ה׳ ויצעקו להציל את אבותם מכף מלך מצרים. ויכתוב יעקב ספר אל מלך מצרים ויתנה ביד יהודה וביד בניו, אל מלך מצרים לאמור. מאת עבדך יעקב בן יצחק בן אברהם העברי נשיא אלוקים אל המלך האדיר והחכם צפנת פענח מלך מצרים שלום, ידוע יהיה לאדוני מלך מצרים כי חזק עלינו הרעב בארץ כנען ושלחתי אליך בניי לשבור לנו מעט אוכל מאיתך למחייתנו. כי אני סבבוני בשבעים נפש בניי ואני זקן מאוד, אינני רואה בעיניי כי כבדו מזוקן מאוד. וגם בוכה בכל יום תמיד על בני יוסף אשר נאבד מלפניי, ואצווה את בניי אשר לא יבואו יחד בשערי העיר בבואם מצרימה מפני יושבי הארץ. וגם כי ציויתים להתהלך במצרים ולבקש את בני יוסף אולי ימצאוהו שמה,ויעשו כן. ותתנם אתה כמרגלים את הארץ.