Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Noach 11

וירא תרח כי חרה אף המלך עליו ויען ויאמר אל המלך הנה כל אשר לי ביד המלך. אשר יחפוץ אדוני המלך לעשות לעבדו יעשה, ואף בני הנה הוא ביד המלך בלא מחיר הוא ושני אחיו הגדולים ממנו. ויאמר המלך אל תרח, לא כי קנה אקנה את בנך הקטן במחיר. ויען תרח את המלך לאמור, בי אדוני המלך ידבר נא עבדך דבר לפניך. וישמע המלך את דבר עבדו ויאמר המלך דבר כי שומע אני. ויאמר תרח יתן לי אדוני המלך זמן שלושה ימים עד דברי אל נפשי ואל ביתי את דברי אדוני המלך, ואפצר בם על הדבר הזה. וישמע המלך אל תרח ויעש כן, ויתן לו זמן שלושת ימים. ויצא תרח מאת פני המלך וילך ויבוא אל ביתו, וידבר אליהם את כל דברי המלך וייראו האנשים מאוד. ויהי ביום השלישי וישלח המלך אל תרח לאמור, שלח לי את בנך במחיר כאשר דיברתי לך. והיה אם לא תעשה את הדבר הזה ושלחתי והמיתו גם את כל אשר בביתך, ולא ישאירו לך עד משתין בקיר. וימהר תרח כי היה דבר המלך נחוץ אליו, ויקח את הילד אחד מעבדיו אשר ילדה לו שפחתו ביום ההוא אשר יולד את אברם. ויבא תרח את הילד ההוא אל המלך, ויקח את מחירו. ויהי ה׳ את תרח בדבר הזה, לבלתי המית נמרוד את אברם. והמלך לקח את הילד מיד תרח ונפץ את מוחו ארצה בידו, וימת אותו כי חשב כי אברם הוא. ויסתר הדבר מהיום ההוא והלאה וישכח מלב המלך, כי מאת ה׳ היה זה לבלתי מות אברם. ותרח לקח את אברם בנו בסתר ואת אמו ואת מניקתו ויחביאם במערה, ויתן להם מחייתם מדי חודש בחודשו. ויהי ה׳ את אברם במערה ההיא ויגדל, ויהי אברם במערה עשר שנים. והמלך וכל שריו ועבדיו וכל החרטומים וחכמים אשר למלך, חשבו כי המית המלך את אברם. והרן בן תרח אחי אברם הגדול ממנו לקח אישה בימים ההם, כי שלושים ותשע שנים היה הרן בקחתה. ותהר אשת הרן ותלד לו בן, ויקרא את שמו לוט. ותהר עוד ותלד בת, ותקרא את שמה מלכה. ותהר עוד ותלד בת, ותקרא את שמה שרי. בן ארבעים ושתיים שנים היה הרן בלדתו את שרי, היא שנת עשר לחיי אברם.