Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Noach 12

בימים ההם יצאו אברם ואמו ומניקתו מהמערה, כאשר שכחו המלך ועבדיו את אודות אברם. ויהי כצאת אברם מהמערה וילך לו אל נח ושם בנו, וישב עמהם ללמוד את מוסר ה׳ ואת דרכיו ואיש לא ידע את אברם. וישרת אברם את נח ואת שם בנו, ימים רבים. ויהי אברם בבית נח, שלושים ותשע שנים. וידע אברם את ה׳ מבן שלוש שנים, וילך בדרכי ה׳ עד יום מותו כאשר הורהו נח ושם בנו. וכל בני הארץ פשעו בה׳ מאוד בימים ההם, וימרדו בו ויעבדו אלוקים אחרים וישכחו את ה׳ אשר בראם בארץ. ויעשו להם כל בני הארץ איש אלוקו בימים ההם, אלוקי עץ ואבן אשר לא ישמעו ולא ידברו ולא יצילו, ויעבדום בני האדם ויהיו להם לאלוקים. והמלך וכל עבדיו ותרח וכל ביתו היו ראשונה בימים ההם, לכל העובדים עץ ואבן. ויהיו לתרח שנים עשר אלוקים גדולים, אלוקי עץ ואבן לשנים עשר חודשים ויעבוד כל אחד חודשו. ויהי מדי חודש בחודשו יקריב תרח מנחה ונסכים לאלוקיו וישתחווה להם ויעבוד אותם, ככה יעשה תרח כל הימים. וגם כל הדור ההוא רע בעיני ה׳, ויעשו ככה איש אלוקיו ואת ה׳ אשר בראם עזבו. ולא נמצא איש בימים ההם בכל הארץ אשר ידע את ה׳ כי עבדו כולם איש את אלוקיו. זולתי נח וביתו וכל אשר היה תחת עצתם, ידעו את ה׳ בימים ההם. ואברם בן תרח הולך וגדל בימים ההם בבית נח, ואיש לא ידע וה׳ עמו. ויתן ה׳ לאברם לב שומע ותבונה, ידע את כל אשר יעשו הדור ההוא שהוא הבל. וגם את כל אלוקיהם אשר יעבדו להם הבל הם, ואין בם מועיל. וירא אברם את השמש בארץ, ויאמר אברם אל ליבו אך עתה השמש הזאת אשר זרחה על כל הארץ הוא האלוקים ולו אעבוד. ויעבוד אברם את השמש ביום ההוא, ויתפלל אליו ביום ההוא. ויהי בערב ותבוא השמש כמשפט, ויאמר אברם בליבו אך עתה אין זה אלוה. וידבר אברם עוד בליבו, מיהו אשר עשה את השמים ואת הארץ ומי אשר ברא כל האדם הזה על הארץ איפה הוא. ויחשך עליו הלילה וישא עיניו ימה וצפונה ונגבה ומזרחה וירא והנה קול השמש שקטה מעל הארץ, ויחשך היום.