Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Toldot 7

ויצחק בן אברהם זקן בא בימים, ועיניו כבדו מזוקן ותכהין ולא יכול לראות. בעת ההיא קרא יצחק אל עשו לאמור, שא נא כליך תליך וקשתך וקום צא השדה וצודה לי צידה. ועשה לי מטעמים והבאת לי ואוכלה בעבור אברכך בטרם מותי, כי אני זקנתי ושבתי. ויעש עשו כן וישא את כליו ויצא השדה לצוד ציד כפעם בפעם, להביא אל אביו כאשר ציוהו בעבור אשר יברך אותו. ותשמע רבקה את על הדברים אשר דיבר יצחק אל עשו, ותמהר ותקרא ליעקב בנה לאמור. כזה וכזה דיבר אביך אל עשו אחיך וכה וכה שמעתי, עתה מהר עתה ועשה אשר אדבר אליך. קום ולך נא אל הצאן ולקחת לי משם שני גדיי עיזים טובים, ואישה אותם מטעמים לאביך. והבאת את המטעמים לאביך ואכל בטרם יבוא אחיך מצידו, בעבור אשר יברכך אביך. וימהר יעקב ויעש כאשר ציותה אותו אמו, ויעש מטעמים ויביאם לפני אביו, טרם יבוא עשו מצידו. ויאמר יצחק אל יעקב מי אתה בני, ויאמר אני בכורך עשו עשיתי כאשר ציותני. עתם קום נא שבה ואכלת מצידי, בעבור אשר תברכני נפשך כאשר דיברת אליי. ויקם יצחק ויאכל וישת וייטב ליבו ויברך את יעקב ויצא מאיתו, והנה עשו אחיו בא מצידו מן השדה. ויעש גם הוא מטעמים, ויבא לאביו לאכול ולברכו. ויאמר יצחק אל עשו ומי איפה הצד ציד ויבא לי בטרם תבוא אתה ואברכהו, וידע עשו כי יעקב אחיו עשה את הדבר הזה. ויחר אף עשו ביעקב אחיו, כי עשה לו את הדבר הזה. ויאמר עשו הכי קרא יעקב שמו ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח, ויבך עשו בכי גדול. וישמע יצחק את קול עשו בנו בוכה, ויאמר יצחק אל עשו מה אעשה לך בני בא אחיך במרמה ויקח ברכתך. וישטום עשו את יעקב אחיו על הברכה אשר ברכו אביו, ויחר אפו עליו מאוד. ויירא יעקב מאוד מפני עשו אחיו, ויקם ויברח בית עבר בן שם ויסתר שם מפני אחיו.