Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Toldot 8

ויעקב בן שישים שנה ושלוש שנים בצאתו מארץ כנען מחברון, ויתחבא יעקב בבית עבר מפני עשו אחיו ארבע עשרה שנה וילמוד שם עוד יעקב את דרכי ה׳ ואת מצוותיו. ועשו ראה כי ברח יעקב וימלט מידו, וכי לקח את הברכה בערמה. ויתעצב מאוד עשו ויחר לו גם על אביו ועל אמו, ויקם גם הוא ויקח את אישתו וילך ארצה שעיר מפני אביו ואמו וישב שם. וירא שם עשו עוד אישה מבנות חת ושמה בשמת בת אילון החתי, ויקחה לו לאישה על אישתו. ויקרא עשו את שמה עדה לאמור, כי עדה ממנו הברכה בעת ההיא. וישב עשו בארץ שעיר שישה חודשים, ופני אביו ואמו לא ראה. ויהי אחרי כן ויקח עשו את נשיו, ויקם וישב ארצה כנען. ויושב עשו את שתי נשיו חברונה, בית אביו. ותהיינה נשי עשו מכעיסים ומקציפים את יצחק ואת רבקה במעשיהם, כי לא הלכו בדרכי ה׳ ויעבדו אלוקי אביהן עץ ואבן אשר לימדום אביהן. וירשיעו מאוד מאבותם וילכו אחרי שרירות ליבם הרע ויזבחו ויקטרו לבעלים, ויקוצו מפניהם יצחק ורבקה. ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, אם לוקח יעקב אישה כאלה מבנות הארץ למה לי חיים. ויהי בימים ההם ותהר עדה אשת עשו, ותלד לו בן. ויקרא עשו את שם בנו הנולד לו אליפז, ועשו בן שישים וחמש שנים בלדת אותו. וישמעאל בן אברהם מת בימים ההם, בשנת שישים וחמש שנים לחיי יעקב. ויהיו כל ימי ישמעאל אשר חי, שבע ושלושים שנה ומאת שנה וימת. וישמע יצחק כי מת ישמעאל ויספדהו, ויתאבל עליו יצחק ימים רבים. ויהי מקץ ארבע עשרה שנה לשבת יעקב בבית עבר, ויתאווה יעקב את פני אביו ואמו. ויבוא יעקב לבית אביו ואמו חברונה, ועשו שכח בימים ההם את אשר עשה לו יעקב אחיו על הברכה אשר לקח מאיתו בימים ההם. ויהי כראות עשו כי בא יעקב אל אביו ואל אמו, ויזכור את אשר עשה לו יעקב ויחר אפו עליו מאוד ויבקש להרגו. ויצחק בן אברהם זקן מאוד בא בימים, ויאמר עשו עתה הנה ימי אבי קרבו למות והיה במותו ואהרגה את יעקב אחי.