Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayera 20

ויקח אברהם את העצים ויערכו על המזבח ההוא אשר בנה, ויקח את יצחק בנו ויאסרהו לשומו על העצים אשר על המזבח לשוחטו לעולה לפני ה׳. ויאמר יצחק אל אביו אבי קשרני מאוד וקשור אותי ואחר תשימני על המזבח, פן אשוב ואנוע ואנתק מחזקת המאכלת אשר בבשרי ואחלל את קורבן העולה ויעש אברהם כן. ויאמר עוד יצחק אל אביו, אבי בעת אשר תשחטני ותשרפני לעולה קח עמך הנשאר מאפרי והבאת לשרה אמי ואמרת אליה זה ליצחק ריח. אך לא תדבר אליה את הדבר הזה בשבתה לפני באר או במקום גבוה, פן תשליך את נפשה עליי ותמות. וישמע אברהם את דברי יצחק, וישא אברהם את קולו ויבך בדבר יצחק הדברים האלה וירדו דמעות אברהם על יצחק בנו. וגם יצחק בכה מאוד ויאמר אל אביו, מהרה חושה אבי ועשה בי רצון ה׳ אלוקינו כאשר צוך. ויהי לב אברהם ויצחק שמח בדבר הזה אשר ציום ה׳, אך עין במר תבכה ולב שמח. ויעקוד אברהם את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים, ויפשוט יצחק את צוארו לפני אביו על המזבח. וישלח אברהם את ידו לקחת את המאכלת, לשחוט את בנו לעולה על המזבח. ויגשו מלאכי רחמים בעת ההיא לפני ה׳, וידברו אליו בעבור יצחק לאמור. אנא ה׳ מלך רחום וחנון אתה על כל אשר בראת בשמים ובארץ ואתה מחיה את כולם, תנה כופר ופדיון תחת יצחק עבדך וחון ורחם על אברהם ועל יצחק בנו אשר עשו את דברך היום. הראית ה׳ אשר יצחק בן אברהם עבדך עקוד וקשור לזבח על המזבח כבהמה, עתה יהמו נא רחמיך ה׳ עליהם. בעת ההיא נראה ה׳ אל אברהם ויקרא אליו מן השמים ויאמר אליו, אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה בעשותך את הדבר הזה, ולא חשכת את בנך את יחידך ממני. וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל נאחז בסבך בקרניו, הוא האיל אשר ברא ה׳ אלוקים בארץ ביום עשותו ארץ ושמים. ויכן ה׳ אלוקים את הכבש ההוא מהיום ההוא והלאה, להיותו תחת יצחק לעולה. והאיל ההוא הלוך וקרב לפני אברהם, ויאחז בו השטן ויסבך את קרניו בסבך לבלתי קרב אל אברהם למען אשר ישחט אברהם את בנו. וירא אברהם את האיל ההוא הולך וקרב לפני אברהם, והשטן יחדלנו. וילך אברהם ויקחהו ויביאהו לפני המזבח, ויתר את יצחק בנו ממאסרו וישם תחתיו את האיל ההוא.