Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayeshev 7

ויראו המדינים את יוסף יפה תואר ויפה מראה, ויחמדו אותו בלבם ויתחזקו לקנות אותו מאת אחיו. וישמעו בני יעקב אל המדינים, וימכרו אליהם את יוסף אחיהם בעשרים כסף, וראובן אחיהם אין איתם. ויקחו המדינים את יוסף, וילכו להם לדרכם גלעדה. המה הולכים בדרך וינחמו המדינים על אשר עשו, אשר קנו את הנער. ויאמרו איש אל רעהו, מה הדבר הזה אשר עשינו אשר לקחנו מאת העברים הנער הזה אשר הוא יפה תואר ויפה מראה. אולי כי גנוב גונב זה מארץ העברים למה עשינו את הדבר הזה, והיה אם יבוקש ונמצא בידינו ומתנו בו. והלא אנשים קשים וחזקים כאשר ראיתם היום את גבורת אחד מהם, מכרו אותו אלינו. אולי כי בכוחם ובזרועם הקשה גנבוהו מארצו, על כן מכרו אותו במחיר מועט אשר נתתם להם. ויהי בדברם הדבר הזה ויראו, והנה ארחת הישמעאלים הבאה בתחילה אשר ראו בני יעקב, הולכת ובאה לקראת המדינים. ויאמרו המדינים איש אל רעהו, לכו ונמכור את הנער הזה לארחת הישמעאלים הבאים לקראתנו וניקח בו אף את המחיר המעט אשר נתנו בו ונוצל מרעתו, ויעשו כן. ויגיעו עד הישמעאלים ההם, וימכרו המדינים את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף אשר נתנו בו לאחיו. וילכו המדינים לדרכם גלעדה. ויקחו הישמעאלים את יוסף וירכיבוהו על הגמלים, ויוליכוהו מצרימה. וישמע יוסף כי הולכים הישמעאלים מצרימה, ויצעק יוסף ויבכה על הדבר הזה כי התרחק מארץ כנען מאביו. ויבך יוסף מאוד על הגמל אשר רכב עליו, וירא אותו איש אחד מהם ויורידהו מעל הגמל וילך ברגליו. ובכל זאת היה יוסף צועק ובוכה, ויאמר אבי אבי. ויקם עליו איש אחד מהישמעאלים ההם ויכה את יוסף על הלחי, ויוסף עוד יוסף לבכות. וילאה יוסף בדרך ולא יכול ללכת ממר נפשו, ויכוהו כולם ויענוהו בדרך ויפחידו אותו למען יחריש מהבכי. וירא ה׳ את עוני יוסף ואת עמלו, ויורד ה׳ על האנשים ההם חושך ובהלה ותיבש יד כל מכהו. ויאמרו איש אל רעהו, מה הדבר הזה אשר עשה אלוקים לנו בדרך הזאת. והם לא ידעו כי בעבור יוסף קרה להם הדבר הזה.