Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayigash 6

ויבואו ויגידו ליוסף את כל דברי פרעה אשר שלח אליו, ויירא יוסף מדברי פרעה מאוד. ויהודה ואחיו עודם נצבים לפני יוסף בחמה ובחרון אף, וינהמו כל בני יעקב על יוסף כנהמת ים וגליו. ויירא יוסף מאוד מפני אחיו ומפני פרעה, ויבקש יוסף עלילה להודע אל אחיו פן יחריבו את כל מצרים. ויצו יוסף את מנשה בנו, וילך מנשה ויגש לפני יהודה וישם את ידו על כתפו וחמת יהודה שכבה. ויאמר יהודה אל אחיו אל יאמר איש מכם כי מעשה נער מצרי זה, כי אם מעשה בית אבי זה. וירא יוסף וידע כי חמת יהודה שככה, ויגש לדבר אל יהודה לשון רכה. ויאמר יוסף אל יהודה, הלא אמת תדברו ונכונה בפיכם על כל גבורתכם היום ואלוקיכם אשר חפץ בכם יוסף עליכם טובה. אך הלא תגיד נא לי למה תלחם עמי אתה על הנער מכל אחיך, אשר לא דיבר אליי אחד מהם בעבורו דבר. ויען יהודה את יוסף לאמור, הלא ידעת כי אנוכי ערבתי את הנער מעם אבי לאמור אם לא אביאנו אליו וחטאתי לו כל הימים. על כן ניגשתי לפניך היום מכל אחיי, כי ראיתי כי לא אבית לתתו ולשלחו מאיתך. עתה אמצא חן בעיניך ושלחתו ללכת עם אחיו, והנני אנוכי יושב תחתיו לשרתך בכל אשר תחפוץ. כי לכל אשר תשלחני אלך לשרתך בגבורתי הגדולה. שלח נא אותי אל מלך קשה אשר מרד בך, וידעת את אשר אעשה לו ולארצו. אף אם לו רכב ורגלי ועם עצום מאוד והרגתי את כולם, ואביא את ראש מלכם לפניך. הלא ידעת אם לא שמעת, כי אברהם אבינו עם עבדו אליעזר הכו שניהם את כל מלכי עילם עם צבאותיהם בלילה אחת לא השאירו מהם שריד. ומהיום ההוא והלאה ניתנה לנו גבורת אבינו, לרשתה לנו ולזרענו עד עולם.