Sefer HaYashar (midrash), Book of Genesis, Vayigash 7

ויען יוסף ויאמר, אמת תדברו וכזב אין בפיכם כי גם הוגד לנו כי יש לעברים גבורה וה׳ אלוקיהם חפץ בם מאוד ומי יוכל לעמוד בפניהם. אך בזאת אשלח לכם את אחיכם, אם תביאו לפניי את אחיו בן אמו אשר אמרתם כי ירד מצרים מאיתכם. והיה בהביאכם אליי את אחיו ולקחתיו תחתיו יען כי לא ערב אותו אחד מכם אל אביכם, והיה בבואו אליי ושלחתי לכם את אחיו אשר ערבתם. ויחר אף יהודה אל יוסף בדברו את הדבר הזה, ויזלגו עיניו דם מכעסו, ויאמר אל אחיו זה מבקש להמית את נפשו ואת על מצרים היום. ויען שמעון את יוסף לאמור, הלא אמור אמרנו לך בתחילה כי לא ידענו מקום לכתו ואם מת ואם חי הוא ולמה ידבר אדוני את הדברים האלה. וירא יוסף פני יהודה וידע כי החל אפו לחרות עליו בדברו אליו לאמור, הביאו אחיכם תחת אחיו. ויאמר יוסף אל אחיו, והלא אמרתם כי אחיכם מת ונאבד והנה אם קראתיו היום ובא לפניכם, התתנוהו לי תחת אחיו. ויחל יוסף לדבר ולקרוא, יוסף יוסף בוא היום לפניי והראה אל אחיך ושב נא לפניהם. ויהי כדבר יוסף לפניהם את הדבר הזה, ויביטו איש כה ואיש כה לראות מאין יבוא יוסף אחיהם. וירא יוסף את כל מעשיהם ויאמר אליהם, למה תראו כה וכה אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה. ועתה אל נא יחר בעיניכם כי מכרתם אותי, כי למחיה לרעב שלחני אלוקים לפניכם. ויבהלו אחיו ממנו בשמעם את דברי יוסף, ויבהל יהודה ממנו מאוד מאוד. ובנימין בשמעו את דברי יוסף והוא היה לפניהם בבית פנימה, וירץ בנימין אל יוסף אחיו ויחבקהו ויפול על צואריו ויבכו. ויראו אחי יוסף את בנימין נופלים על אחיו ויבך עמו, ויפלו גם הם על יוסף ויחבקוהו ויבכו בכי גדול עם יוסף. והקול נשמע בית פרעה כי אחי יוסף הם, וייטב בעיני פרעה מאוד כי נתיירא מהם פן יחריבו את מצרים. וישלח פרעה את עבדיו אל יוסף לשמחו באחיו, אשר באו אליו. ויבואו כל שרי החיילים והגיבורים אשר במצרים לשמוח עם יוסף, וישמחו כל מצרים באחי יוסף מאוד. וישלח פרעה אל יוסך לאמור, אמור לאחיך להביא את כל אשר להם ויבואו אליי והושבתם במיטב ארץ מצרים, ויעשו כן.